בגיל ארבע

פרק 8

נועה:
אחרי שדיברתי עם לוקאס הוא לקח אותי למסעדה.
כשהגענו למסעדה למזלי לא היה שם את הילדים שהיו איתי בבית ספר.
קנינו את האוכל ולוקאס אמר לי שאני אחכה לו פה כי הוא הולך לעשות שירותים.
פחדתי להשאר לבד, אבל הסכמתי.
ישבתי על כיסא כזה באיזה בר שהיה שם.
הנחתי את האוכל על הכיסא לידי וישבתי.
מישהו בה, הרים את האוכל, שם אותו על השולחן והתיישב לידי.
״היי.״ האיש אמר וחייך אליי
״היי״ עניתי בחזרה אבל לא חייכתי
״תפסתי לך מקום או משהו?״ שאלתי כי לא רציתי להסתבך בצרות על שלוקאס חוזר מהשירותים.
״לא, את האמת שבאתי לבד וראיתי אותך מרחוק, את נראית חמודה, אפשר את הטלפון שלך?״ האיש שאל, לוקאס בדיוק יצא מהשירותים, עמד ליד הדלת והסתכל עליי
״אה..אני ל..״ לוקאס בה וקטע אותי באמצע המשפט
״הכל טוב גבר?״ לוקאס שאל ולא הוריד ממני את המבט
סימנתי לו עם העיניים שלי ללכת והוא לא קלט.
״כן לוקאס, הכל טוב, אתה יכול ללכת בבקשה?״ לחשתי לו
״את יכולה להסביר לי מה הולך פה?״ שאל והתיישב בכיסא לידי מהצד השני
״אה..סליחה לא ידעתי שיש לך חבר״ הוא אמר וגירד בראש במבוכה
״הוא, לא הוא לא חבר שלי.״ אמרתי חייכתי אליו וגלגלתי עיניים ללוקאס
״אז מה הוא?״ שאל והסתכל על לוקאס
״הוא..כמו אח שלי״ צעקתי שאמרתי אח שלי כדי שישמע את זה.
הוא הביט בי במבט עצבני כאילו עוד רגע עומד לשפד את הבחור הזה.
״את האמת שאני ראיתי אותך עוד מהמטוס, את באת מקוסטה ריקה נכון?״ שאל
״כן..מה אתה עושה פה אז?״ החזרתי לו שאלה
״יש לי פה מחנה אימונים כל החופשה״ אמר והניח את ידו על השולחן
״מגניב..רק איך קוראים לך?״
״קאי.״ אמר ושלח את מבטו אל לוקאס.
״לי קוראים נועה, נעים להכיר אותך.״ אמרתי כדי שיסתכל עליי שוב ולא יצור פה שום ריב
״עכשיו רק את המספר טלפון שלך ואני משחרר אותך״ הוא הוסיף, הוציא את הטלפון שלו מהכיס והושיט אותו אליי
רשמתי את המספר טלפון שלי והלכתי בחזרה אל לוקאס.
״מה זה היה?״ התעצבן לוקאס
״מה יש לך הוא דווקא חמוד״ חייכתי
קאי בדיוק בא ללכת אבל אז הוא שמע את לוקאס קורא לו
״הי, גבר״ קרא לוקאס לעברו
קאי הסתובב לעברינו והסתכל עליי לא על לוקאס
״אני רק מזהיר אותך, אם הזין שלך יגע בה איך שהוא..״ קאי קטע אותו ואמר
״אם היא לא הייתה רוצה היא לא הייתה נותנת לי את המספר שלה.״ התגרה קאי בלוקאס
הם ברצינות רבים בגללי?
מה יש להם?
״לוקאס תפסיק זה לא תהיה בעיה שלך אם משהו יקרה.״ אמרתי כדי שהם יפסיקו להתווכח אחד אם השני
״זה יהיה בעיה רק שלי כי כשאמרתי לאמא שלי שאנחנו טסים לפה ביחד אני לקחתי אחריות עלייך, אני מבוגרת ממך בשנה וחצי כמעט.״ צווח לוקאס בכל המסעדה
״ואתה עדיין מתנהג כמו ילד בן שלוש״ וצעקתי עליו בחזרה
״חברים לא לריב פה לכו תריבו בחוץ״ אמר אחד העובדים שם, לקחנו את האוכל, אמרתי ביי לקאי ולקחתי את לוקאס לאוטו כדי שיקח אותנו חזרה למלון.
כל הדרך לא דיברתי איתו, אין לי כוח אליו, מה יש לו?
למה הוא לא נותן לאף אחד להתקרב אליי או לדבר איתי?
מה הפאקינג בעיות שלו?
אני שונאת אותו.

לוקאס:
למה היא אף פעם לא מקשיבה?
היא לא יכלה לשלם וללכת לאוטו?
לא.
היא הייתה חייבת ללכת ולדבר עם אנשים.
אין לי כבר כוח אליה.
סגרתי לנו את המלון לשבוע.
אני יכול לשרוד את זה.
״את לא יכלת פשוט ללכת לאוטו ישר איך שקנית את האוכל?״ שאלתי תוך כדי שאני מחזיק את עצמי לא לצעק עליה
״חיכיתי לך״ צעקה נועה כשהיא מסתכלת עליי בכעס
״לא יכלת לחכות לי באוטו?״ המשכתי לשאול רק שהפעם צעקתי גם
״יכלתי אבל מה זה משנה? למה אתה לא מסכים לי לדבר אם אף אחד?״ שתקתי, מה אני אגיד לה שאני אוהב אותה?
ממש לא!
ההורים שלי יהרגו אותי, נועה בטוח לא רוצה, ואני..
״עכשיו אתה שותק נכון?״ אמרה נועה והסתכלה עליי בשיפוטיות ״אתה פשוט סתם רוצה להציק לי.״ הוסיפה
״לא פשוט..״ מה אתה עושה אידיוט אתה לא יכול לומר לה שאתה אוהב אותה
״פשוט מה?״ התעצבנה, המשכתי לשתוק לכמה שניות עד שאמרה ״תענה לי!״ 
״פשוט אני לא רציתי שיעבדו עלייך וזה יהיה סתם איזה מישהו שרוצה להטריד אותך.״
יצאתי מזה, שוב.
הצלחתי לצאת מהסיפור הזה בלי להגיד לה שאני אוהב אותה.
היא שתקה, היא סוף סוף שתקה.
הטיסה לכאן הייתה אמורה להתנהל בצורה אחרת.
כל התוכניות השתנו ברגע אחד.
כשהגענו למלון היא לקחה את השקית, דחפה לי אותה ליד, והלכה לפני
עלינו לחדר היא לקחה את האוכל שלה והתיישבה על המיטה שלה.
״את מתכוונת להמשיך לכעוס עליי?״ שאלתי והתיישבתי על המיטה שלי
היא הנהנה ולקחה צ׳יפס מהשקית.
״יש משהו שאני יכול לעשות כדי שתסלחי לי?״ שאלתי ולקחתי שלוק מהמים שהיו מונחים על השידה שצמודה להמיטה שלי.
״תסכים לי לצאת איתו.״ אמרה לפני שהספקתי לבלוע את המים, בשנייה שהיא אמרה את המשפט הזה ירקתי את המים החוצה.
״מה אמרת?״ שאלתי והסתכלתי עליה בפרצוף מבוהל
״שתסכים לי לצאת איתו בלי שתפריע.״ המשיכה ואמרה
״לא..לא יקרה סליחה״ הצטערתי למרות שהכי לא רציתי להצטער