בזמן שהגעת

פרק 5

נקודת מבט בן:
טוב, לסיטואציה הזאת לא חשבתי שאני אגיע. אני יושב בבית של אליה הכלבים שלה באים אליי בשביל צומי ואחותה מתחקרת אותי. ״מאיפה הגעת?״ היא שואלת בחשדנות ״מבאר שבע״ היא מהרהרת בתשובה שלי. בדרך כלל אם היו מבריזים לי הייתי נוסע ולא מדבר איתם, האגו שלי לא היה נותן לי לעשות את זה. הייתי כל כך קרוב לעשות את זה אבל אז עשיתי את ההפך ולקחתי את הסיכון בללכת לבניין שלה ולחפש בכל קומה וקומה איפה היא גרה. למזלי היא גרה בקומה ראשונה ככה שלא היה לי קשה. פה פחדתי שקרה לה משהו אבל לא. היא פשוט הייתה שיכורה למות אתמול. התשאול של אחותה לא מפסיק עד שאליה יוצאת מהמקלחת לבושה. ״נועה בחיאת ראבק עזבי את הבן אדם״ היא באה אליה ״אל תגידי לי מה לעשות״ היא נכנסה לאיזה קרב מבטים איתה ״את לא רוצה שאני אעלה נושאים לא?״ היא הרימה גבות ואחותה והיא לא דיברנו במשך דקה. בטח משהו של אחיות, כי אחרי דקה היא אמרה ״בסדר״ והלכה. ״אני מצטערת על זה. אם אתה רוצה אתה יכול להיות אצלי בחדר, אני רק צריכה להתאפר״ היא חיכתה לתשובה שלי אז הנהנתי והלכתי אחריה לחדר שלה. נכנסתי לחדר שלה והופתעתי לגלות על שתי הספריות בחדר שלה. ״אה זה.. כן אני קוראת״ היא הסמיקה קצת. ״וואלה?״ שאלתי והתקדמתי לספרייה שלה, לקחתי ספר אחד באתי לפתוח אותו ״לא!״ אליה נבהלה, לא סגרתי את הספר ״מה קרה?״ שאלתי משועשע. אליה נראתה כאילו תפסו אותה עושה את הדבר הכי מביך שיש ואז הבנתי. ״אהההה אז את מאלה.״ חייכתי אליה, אין לי בעיה עם בנות שקוראות. במיוחד את הספרים האלה, להפך זה מדליק רצח. ״מאלה?! יש בעיה?״ ידעתי שלחצתי על הכפתור הנכון שהיא ענתה ככה. ״אז מה אליה״ לקחתי צעד אליה ככה שאני קרוב אליה והיא צריכה להרים את הראש שלה אליי ״יש לך פנטזיה כלשהי״ אליה הפכה להיות כל כך אדומה שאני לא חושב שהיא תשים סומק. ״מה?״ היא שואלת וממצמצת, זה מצחיק אותי. כל פעם שהיא בהלם היא עושה את זה כנראה, בואו אני מכיר אותה יום וחצי אפילו פחות. אני עדיין קרוב אליה, ״אז את קוראת פורנו על דף?״ אני שואל עם גבות מורמות. אליה כנראה חזרה למציאות לקחה לי את הספר מהיד ״עדיף לקרוא מאשר לראות״ היא אמרה והחזירה את הספר למקום שלו, צחקתי והיא הסתכלה עליי עצבנית ובסוף צחקה. ״אז בן״ אליה התחילה והלכה לשבת על הרצפה כדי להתאפר ״ספר לי על עצמך״ היא אמרה והיא התחילה להתאפר. ״לספר על עצמי?״ שילבתי את הידיים שלי ונשענתי על הקיר. ״כן, אבל קודם כל תשב״ היא טפחה על המיטה ״אני לא נושכת״ אני מגחך ומתקרב למיטה ומתיישב. אני מבחין בגרביים שלה, הם ארוכות ומצויר עליהם לבבות ויש מישהו עליהם... רגע ״ניקולאס?״ אני שואל מגחך ״מה?״ היא מבולבלת כנראה לא הבינה מאיפה הבאתי את זה. ״הגרביים״ אני משלים ״אה כן זה סתם בשביל הבית״ אליה אומרת וחוזרת להתאפר. ״אז מה ממש אני צריך לקנא בניקולאס״ אני אומר ומשלב את הידיים שלי. ״אולי״ אליה אמרה והרימה את הכתפיים.

אליה סיימה להתארגן וירדנו למטה נכנסנו למכונית ״שימי איזה שיר שבא לך״ אני אומר ומביא לה את הטלפון שלי שמחובר לאוטו. ״אה, לא הכל טוב. יש לי טעם שונה במוזיקה אבל אני זורמת״ היא אומרת. הסתקרנתי ״נסי אותי״ הסתכלתי עליה וכשהיא לקחה את הטלפון התנעתי. ישר שהשיר keep Yourself alive של Queen התחיל להתנגן אמרתי ״את באמת חושבת שאני לא מכיר אותם?״ שאלתי והתחלתי לנהוג. ״אתה מכיר?״ ההתלהבות נטפה מהקול שלה. ״כן כן״ אמרתי וחייכתי. רוב הנסיעה עברה שקטה חוץ מהשירים של Queen ששמענו.

הגענו לבית ספר באיחור של שעתיים, המחנכת שלנו בת אל רצה שנבוא אליה. ״שלום למחנכת האהובה עליי״ אליה אמרה לה עם חיוך גדול, ״מה קרה שככה איחרתם?״ בת אל שאלה בדאגה. לפני שהספקתי לומר משהו, ״זאת אשמתי בת אל.. אני אומרת לך השעון מעורר הזה לא טוב! במיוחד שהוא מעיר אותי שעה מאוחר״ היא הסתכלה עליה עם פרצוף עצוב ובת אל צחקה ״אליה שלי, אם לא הייתי אוהבת אותך הייתי עצבנית.״ והלכה. הסתכלתי על אליה בהלם. ״מה? אני לא קוראת לזה התחנפות אני קוראת לזה יחס טוב עם המורים.״ היא אמרה עם חיוך ופתאום כל האנרגיות שלה חזרו אליה. נכנסנו לכיתה ולא ראינו את הילה במקום, ״אני ידעתי שהיא לא תגיע״ היא מסתכלת עליי ״בטח רק אני הגעתי!״ עד שהסתובבנו וראינו דרך הקיר השקוף של הכיתה את אוראל הולכת כמו זומבי. ״אולי הגזמנו אתמול..״ אליה אמרה והתיישבה. ״את חושבת?״ שאלתי ספק שואל ספק יודע את התשובה ״אני בטוחה.״