בזמן שהגעת

פרק 13

נקודת מבט בן:
יום למחרת אני מתקדם בבית ספר ורואה את אליה עם הבנות. היא אכלה, תודה לאל אבל שאר הנסיעה עברה בשקט, אני מסתכל עלייה צוחקת איתן. אני מתקדם ״וואי וואי עם הניקולאס הזה״ אני שומע את הילה ״שלום בנות״ אני אומר אבל המבט שלי תקוע עליה. הם ישר השתתקו כאילו תפסתי אותן במעשה הכי חמור. ״הייייי בן״ הילה ישר אומרת ואליה מפנה לי מקום לשבת לידה. היא לא מסתכלת עליי היא מסתכלת על היידים שלה. ״על מה דיברתן?״ אני שואל והילה ישר קופצת ״אליה בידיוק סיפרה לנו על-״
״הילה!״ אליה ישר קוטעת אותה. ״סתם אתה לא תבין״ היא מנפנפת את הנושא שיחה. ״אכלת?״ אני לוחש לה. היא מסתכלת עליי עם המבט שידעתי שיבוא אם אני אספר לה מה שקרה עם אמא שלי, ״כן״ היא לוחשת ומחייכת. אנחנו חוזרים לשיחה ״וואי עם התומר הזה!״ אוראל אומרת בנשיפה. ״הכל טוב?״ אליה מתרוממת ״אני נשבעת שאם הוא עשה משהו אני אשבור לו את ה-״
״אליה. תירגעי! זה כלום באמת, סתם רבנו״ אוראל ישר מכבה אותה. ״מה זאת אומרת ׳סתם רבתם׳?״ הילה שואלת.
״זה כלום באמת, תומר פשוט התנהג כמו האידיוט שהוא לפעמים.״ אוראל אומרת. ״אוראל.. מה קרה?״ אביה שואלת בחשדנות. ״תראו. אני ותומר ישבנו בחדר שלי ופתאום משום מקום התחלנו לריב! אני עדיין לא מבינה על מה אפילו יש מצב שזה אולי ש-״ אוראל עצרה את עצמה כי היא נזכרה שאני פה. ״זה לא משנה. מה שמשנה זה שהוא מתנהג כמו אידיוט.״ אוראל ממשיכה.
״זה קצת מוזר.. אולי יש עוד משהו שהוא לא אומר לך?״ אליה מציעה. ״אז שידבר!״ אוראל אמרה ובדיוק שדיברנו תומר ועילאי באים אלינו. ״דיברנו על החמור״ אביה ממלמלת.
״יפייפיה, איך את הבוקר״ עילאי בא והתיישב ליד אביה. ״היה טוב עד שראיתי אותך״ אביה עוקצת אותו ועילאי מחייך. תומר התיישב ליד אוראל וזה נראה שהיא עדיין עצבנית עליו, אבל היא התרככה יותר. רואים עליה. הילה מסתכלת על אליה עם עניים מתחננות, אליה לא מבינה מה קורה עד שהיא רואה את נועם. ״אה״ היא אומרת בשקט. אנחנו מצטופפים עוד יותר. ״צריך למצוא מקום יותר רחב״ אוראל אומרת ואליה ממלמלת ״או להעיף מישהו״ אף אחד לא שמע את זה, רק אני. ״אז מה את נורא אוהבת את נועם״ אני לוחש לאליה. ״אתה חושב?״ היא מגיבה לי בציניות. אני מחייך אליה והיא מחייכת בחזרה. החיוך שלה.. וואו. היה אפשר לשים הילה מעליה.
נועם שם על הילה יד על הכתף של הילה, והילה מחייכת. ״הופה אז מה נועם אתה והילה הפכתם למשהו מוקדם ממש״ עילאי אומר מהצד. הילה באה להגיב אבל נועם עונה ״זה לא עניינך וזה כלום״ הילה התאכזבה כמובן ואליה התרוממה מעט ורק מהמבט שלה על העיניים יודעים שהיא רוצה להעיף לו מכות. אני מניח עליה יד, היא מסתכלת עליי ״הכל טוב״ אני לוחש לה והיא נרגעת טיפה. אחרי ממש כמה דקות נועם פתאום קופץ ואומר ״טוב. אני והילה צריכים ללכת״. אליה מרימה גבה ״הילה? את רוצה ללכת״ רואים על הילה שהיא לא רוצה. ״כן..״ היא אומרת והם הולכים. ״בן זונה..״ אליה ממלמלת. ״אני לא אוהבת אותו״ אוראל אומרת בשניה שהם יוצאים מטווח השמיעה. ״ידעתי ידעתי שמשהו לא טוב בו״ אליה ישר קופצת. ״עזבו אותו״ אביה ישר אומרת ״לא שווה את המילים שמתבזבזות לכם״
״את תמיד אומרת את המילים הנכונות יפייפיה״ עילאי אומר לאביה והפעם היא לא עוקצת אותו. אליה מחייכת לעצמה, אני מסתכל עליה. יותר נכון בוהה בה, יש לה לפעמים חיוך הפוך כזה, ושהיא ממש מתביישת אז החיוך שלה מכווץ כזה וגומה קטנה יוצאת. המבט שלי עובר למטה ואני רואה שהיא מכסה את הבטן שלה עם היידים. זה מכווץ לי את הלב. כשהמבט שלי עולה אני רואה את הפרופיל שלה, האף שלה אולי לא הכי חלק שיש אבל הוא הכי יפה שיש. ״בן?״ אליה עוצרת את החקירה שלי. אני מתנער מזה ״כן?״ אני שואל ״אתה קצת בוהה בי, יש לי לכלוך על הפרצוף?״ היא אומרת ומנגבת את הלחי שלה. ״לא לא הכל טוב.. סתם חשבתי משהו״ היא מסתכלת עליי והיא רוצה לומר משהו אבל היא עוצרת את עצמה ומחייכת. ״מה שלום מאיה?״ היא שואלת עם חיוך. ״מאיה?״ עילאי בא משום מקום ״אתה בוגד באליה בן בן?״ עילאי שואל. אני עוד שניה נחנק ואליה הפכה לאדומה. ״דביל. זאת אחותו הקטנה״ אליה ישר אומרת. היא לא מתכחשת לזה שאנחנו יוצאים למרות שאנחנו לא אבל אביה מצילה את המצב ״הם לא יוצאים טיפש״ שומעים קצת נחמדות בקול שלה, בחיים שלי לא שמעתי אותה ככה.
יש שתיקה מביכה עד שתומר ועילאי מתחילים לריב על משהו שטותי ואליה חוזרת לשיחה שלנו. מתעלמת מההערה של עילאי. ״אז מה שלומה?״ היא שואלת עם חיוך, ״היא מתגעגעת אלייך את יודעת?״ אני שואל ״באמת?״ היא שואלת והחיוך הביישני שלה מופיעה. ״חייבת לומר לך שאני לא מתחברת עם ילדים במהירות אבל היא? היא פשוט קסם״ היא אומרת וממשיכה ״היא גם ממש דומה לך״ היא מסתכלת עליי, מלא אמרו לנו שאנחנו דומים. ״כן.. רוצה לבוא לפגוש אותה שוב מתישהו?״ אני מציע. ״בטח, גם עדיין יש לנו את העבודה הזאת לעשות... מה אתה אומר תביא אותה אליי? יש לי מלא משחקים שאמא שלי שמרה״
״בטח״ אני ישר מגיב.
רק יותר זמן איתך , השאר לא משנה.