כאוס פראי-Wild chaos

פרק 2

התעוררתי במיטה נוחה, יותר מידי נוחה.
גופי היה חלש, אבל הרגשתי שמסתכלים עליי אז
ניסיתי להתרומם לישיבה.

״בזהירות.״ קול נשמע, ומייד סובבתי את מבטי.
הר השרירים ששם לי סם הרדמה במים.
״מה אתה רוצה ממני?״ עיניי שרפו מהאור הבוהק, דמעתי.

״למה את בוכה?״ מבטו משתנה, מסתכל עליי ברגישות שלא מתאימה לאכזריות שנוטפת ממנו.
״אני לא בוכה, שורף לי העיניים חתיכת מ-״

שנייה אחרי, הוא היה במרחק נשימה ממני, והמבט הרגיש נעלם כלא היה.
״חתיכת מה?״ שאל באיום, וגרם לי לרעד בעמוד השדרה.

״קדימה לילי, היית אמיצה לפניי שנייה לא? חתיכת מה?!״ נהם והתקרב אליי כשאפיו נוגע באפי.
״חתיכת בן זו-״ ידו סתמה את פי, וורידיו במצחו בלטו מרוב עצבים.

״אני נשבע לך, שאם תעזי לקלל או להתנהג כמו ילדה קטנה, את לא תרצי לדעת את התוצאות, אני ברור?״ שאג, וגרם לי להתחפר עמוק במזרון המיטה.

אלוהים מה הבן אדם הזה רוצה ממני? איך אני יוצאת מפה?
נדפקתי חזק.

הוא ניתק את ידו מפי והתרחק אחורה, פורע את שערו ומתנשף בעצבים.
״את משגעת אותי.״ לחש, כשראשו קבור בין שתי ידיו.

״אני רוצה לחזור הביתה, בבקשה.״ התחננתי, ויצאתי בעדינות מהמיטה, נעמדת מולו.
״זה הבית החדש שלך, תתרגלי.״ אמר , משפשף את עיניו.

״יש לי שלושה מיליון עוקבים, אתה לא חושב שיחשדו אם לא אעלה כלום?״ הוא לפתע חייך חיוך קטן.
״שבי ליל.״

ליל? מה הוא חושב שאנחנו?
אבל הקשבתי לו, כי אם להגיד את האמת, הוא סקרן אותי.
השתיקה שלו הייתה יותר חזקה ממילים, ורציתי להכיר אותו.

התיישבתי על המיטה, כשהוא עומד מולי ונשען על הקיר.
״צפיתי בך.״ התיישר והחל להסתובב סביב עצמו.

״ציפיתי בך, כל דקה ודקה. בפעם הראשונה, נתקלתי באיזה פוסט שלך באינסטגרם, והיית נראית..אמיתית? הטוב שבך קרן מהמסך.
אז עשיתי חיפוש, ומסתבר שאת טיקטוקרית, נערה בת 19 ששלושה מיליון איש מעריצים.״ בלעתי את רוקי ושתקתי.

״לא לימדו אותך על זהירות ברשת, פשוט מסרת ומסרת מידע,״
התקדם אליי בצעדים קטנים, עד שנעצר במרחק נשימה ממני.
״בהתחלה, זה היה שסיפרת על האיזור שבו את נמצאת, לאט לאט- זה התחילו להיות מיקומים בסטורי באינסטגרם.״

״הובלת אותי אלייך בקלות רבה.״ לחש לאוזני, וליטף את שערי.
״אבא שלי ידאג.״ לחשתי, מנתקת את ידו משערי.
״אבא שלך חולה אלצהיימר, לילי. אני משלם על הבית אבות שבו הוא נמצא.״ חזר להישען על הקיר.

״אנשים יחפשו אותי.״ קמתי בפראות מהמיטה, נעמדת מולו בעצבים.
״את מתה בשביל כולם.״ לחש במבט מקפיא דם.