פרק 9

106 10 2
                                    

לאונרדו ואלברטו חזרו לשולחן, אדומים ועצבניים.
שתקתי, למרות שראיתי את מה שלאונרדו עשה וזה רק הרתיע אותי יותר.

הבן אדם הזה פושע, הוא חנק מישהו באירוע ציבורי.
והבעיה הגדולה היא, שאני מתחילה לחבב את הפושע הזה.

הוא לא טוב בשבילי, זה ברור.
אבל מעולם לא הרגשתי כזו חשובה.

״לילי, אנחנו הולכות לשירותים. תצטרפי אלינו?״ שאלה בחיוך אמיליה, והאישה היפיפייה שעמדה לידה.
״בטח.״ התרוממתי מהכיסא, אך יד שרירית ננעלה על מותני.

״אני לא אברח, תרגע. אני עם אמיליה.״ לאונרדו בחן אותי לרגע, ואז שחרר.
בדיוק מה שציפיתי, הבאתי אותו לנקודה שהוא טיפה סומך עליי.

״אני קלואי, נעים להכיר.״ חייכה ונשקה על שתי לחיי.
התקדמנו ביחד לשירותים, מדברות.
״את בטוחה שזו הדרך לשירותים?״ שאלה בבלבול אמיליה, מסתכלת על המסדרון החשוך שקלואי הובילה אותנו אליו.

״אוי,אמיליה. שכחתי את התיק שלי והאודם שלי שם, תוכלי אולי להביא לי אותו? אני מובכת לחזור לשולחן של הבוס.״ החלפתי מבט חושד עם אמיליה, למה היא לא ענתה לה?

״בטח, קלואי. כבר חוזרת.״ אמרה אמיליה והסתלקה, משאירה אותי ואת קלואי לבד.
כלבה.

״בואי.״ ידה תפסה את זרועי,פרצופה משתנה פתאום, הבעת פנייה נראת ערמומית ומלחיצה.

״היי, תשחררי אותי.״ תקעתי את עקביי ברצפה, מנסה להתנגד בקושי רב, לפתע היא כבר לא נראת יפה בכלל.

מה יש לה? מה היא רוצה ממני?

ציפורנייה חדרו אל עורי, הכאיבו לי.

״זה יהיה גרוע יותר אם תעשי בעיות.״ סיננה ובחנה את הסביבה.
״לאו-״ התחלתי לצעוק אך נקטעתי על ידי ידה, שחסמה את פי.

הרגשתי מעורפלת, מבינה שהיא מצמידה אל אפי סם הרדמה.
השתוללתי, מנסה להשתחרר מהאחיזה שלה.
איך אישה כזו רזה יכולה להיות כזו חזקה?

״תנשמי, זונה. זה רק יהיה כואב יותר.״ בלית ברירה, לאחר מחסור אויר קשה, שאפתי את החומר השורף אל אפי.

אלוהים לאונרדו לאן לעזאזל הכנסת אותי?

מסכנה לילי שלי, כל היום חוטפים אותה.
אוהבת מאוד, יום טוב!!
תחייכו(:
מצטערת על זה שהפרק קצר💞
Xoxo

כאוס פראי-Wild chaosWhere stories live. Discover now