נק מ לאונרדו-
היא עמדה שם, ממש מולי.
זה לא עוד חלום מפגר, אלא המציאות.
עיניה פעורות והלסת שלה שמוטה, היא קפואה לחלוטין.
בלי לבזבז זמן מיותר התקדמתי אליה, ידיי בכיסים-מנסה לשלוט בעצמי כשאני חולף על פני המזדיין שידה ליטפה לפני כדקה בלבד.
״לילי.״ לחשתי, חיוך מעוות עלה על פניי באיטיות.
״לא.״ לחשה, לוקחת צעד אחורה.
״כן.״ לחשתי בחזרה, מהנהן בסיפוק.
היא מנענעת בראשה, לא מאמינה.
״חשבת שברחת?״ היא קרסה על הרצפה, קוברת את פניה בין ידיה.
״הא, גוזל קטן שלי? חשבת שהצלחת להימלט ממני?״
״א..אני הצלחתי!״ יבבה.
התכופפתי אליה, שולח את ידי אל סנטרה ומרים את מבטה אליי.
מחזיק את עצמי מלנשק אותה בפראות.
״הפסדת.״
היא קרסה בין ידי, מתייפחת אל צווארי.
אספתי אותה מהרצפה, מרים אותה בידי ומתקדם איתה לרכב.
״לא! עזוב אותי!״ צרחה, השתוללה בין ידי וסירבה להיכנס למושב.
״תרגעי מייד, אני לא רוצה לסמם אותך.״ נהמתי.
לוקה שישב במושב לצד הנהג נאנח בכבדות, מנסה להתעלם מהסיטואציה.
שחקן, הוא יודע טוב מאוד שהוא היה מתנהג באותה צורה.
״אני שונאת אותך, אני שונאת אותך.״ יבבה, בקול שקט.
מפסיקה להילחם, ופשוט נרגעת בין ידיי.
חגרתי אותה במושב האחורי של הרכב, נכנס לצידה ורומז ללוקה לעבור למושב הנהג ולהתחיל לנסוע.
בלי לשאול שאלות, הוא פשוט התיישב ונסע.
העברתי את מבטי אל לילי, שנצמדת לדלת בניסיון להתרחק ממני.
כל גופה רועד, היא נראת כלכך פגיעה.
״לילי.״ לחשתי, גורם ליבבה להיפלט מפיה.
״איך מצ..מצאתם אותי?״ התקרבתי אליה, מושך אותה להישען עליי.
״יש לנו את השיטות שלנו.״
״איך האישה קשורה אלייך, לאונרדו?״ רק לשמוע את השם שלי יוצא מפיה אחרי תקופה כלכך ארוכה גרם לזקפה בין רגליי.
״לוקה מכיר אותה, היא הפסיכולוגית של אחותו הקטנה אדל.
כנראה שאדל דיברה איתה עלייך וכשראתה אותך היא התקשרה אל לוקה.״ הסברתי, מלטף את שערה בעדינות בשביל שתרגע.
״אל תגע בי.״ מלמלה, רעד קטן עבר בגופה.
לא הקשבתי לה, רק קירבתי אותה אליי יותר ונשקתי למצחה.
הפסקתי לשחק איתה, אני עייף מלנסות לגרום לה לאהוב אותי.
אני אכריח אותה.
כי אני לא מסוגל לוותר על האישה הזאת.
כל מספר שניות יבבה שקטה נפלטה מפיה.
לא ידעתי מה עובר לה בראש,אבל שנאתי לחשוב שזה בגללי.
לאט לאט שריריה התחילו להתרפות ונשימותיה נרגעו, מה שסימן שהיא נרדמה.
ליטפתי את פניה באגודלי, שוקע ביופי המהפנט שלה.
לא מסוגל לנתק את עיניי מהיצירת אומנות הזו.
״מה תעשה?״ שאל בשקט לוקה, בזמן שעיניו עדיין על הכביש.
״באיזה הקשר?״
״איתה, לאונרדו. היא נערה, אתה זוכר את זה? נערות צריכות..לחיות את החיים שלהן. היא עדיין לא חוקית אפילו לשתות. אני רק..רוצה לדעת מה הכוונות שלך כלפיה.״
זעם התלקח בעורקיי, אגרפתי את ידיי ונזכרתי שזה לוקה.
הוא רומז שאפגע בה? לעולם לא.
לילי לא העניין שלו, אלא שלי בלבד.
״לא אפגע בה.״ לחשתי בלסת חשוקה, מבטי לא זז מלילי שישנה בשלווה בין ידי.
״אני לא בטוח לגבי זה.״ נאנח וסיים את השיחה.
*******
״תחזירי לי את זה.״ נהמתי על לילי, שעמדה מולי עם מחבת בידה.
מכוונת אותה ישירות אליי, ולא נראת כאילו יש לה בעיה לדפוק לי את זה בראש.
רגע אחד היא ישנה בספה במשך שעה, ורגע שנה היא תוקפת אותי בחדר השינה שלנו עם מחבת בידה.
״לא!״ צעקה כמו ילדה קטנה, והתקרבה אליי צעד.
״לילי, אני ל-״ שנייה לאחר מכן, המוח שלי הפסיק לעבוד.
היא לא עשתה את זה עכשיו, אין סיכוי.
היא לא דפקה לי את המחבת המזדיינת הזו בראש.
״אלוהים, לאונרדו!״ קולה נשמע בצורה מעורפלת.
אלוהים, הראש שלי בער מבפנים.
״אני כלכך מצטערת, אני לא אדם אלים.״ ידה התחילה ללטף את גבי.
שפשפתי את ראשי בכאב והסתכלתי עליה, טיפה בהלם מהעובדה שהיא נגעה בי מרצון.
״אתה בסדר?״ אחזה בפניי, מנסה למקד את מבטי עליה.
״כן.״ גיחכתי, גורם למבט עצבני לעלות על פניה.
היא לפתע פערה את עיניה והתרחקה ממני כמו מאש, שמה לב לפעולות שלה.
״אל תלחמי בזה, גוזל.״ קרצתי לה ,בתגובה קיבלתי מבט זועף.
מקווה שאהבתן את הפרק💞💞
(עובדת עכשיו על פרקים ארוכים יותר)
YOU ARE READING
כאוס פראי-Wild chaos
Romansaהוא נהיה אובססיבי. אסור שאחרים יגעו בה, היא רק שלו. והוא צריך אותה קרובה. כאוס פראי הוא ספר שמכיל תכנים מיניים, כפייה, חטיפה, ועוד הרבה דברים שיכולים לא להתאים לכולם. אנא מכם, תפעילו שיכול דעת. ממש מקווה שתאהבו!! ספר ראשון שלי💞 Xoxo
