כאוס פראי-Wild chaos

פרק 4

תמיד חשבתי שהכל קורה כי זה צריך לקרות, מסיבה מסוימת.
אבל ברגע זה? שאני חטופה בידי פסיכופת?

אני לא יודעת איזו סיבה יש לעולם שזה יקרה לי.
כנראה, שפשוט יש לי מזל חרא.

ירדתי בעייפות בגרם המדרגות, שלא נפסק.
כנראה שיש לבית הזה בערך 4 קומות לפחות.

״תודה, לוסיה.״ הודיתי בחיוך לאישה הנחמדה שעזרה לי והרגיעה אותי.

״אוי, ברור ילדונת.״ חייכה אליי חיוך רחב שהציף אותי בחמימות אימהית.

הפנתי את מבטי ושולחן עמוס בכל טוב נגלה לפניי, והשטן יושב בראשו, מסתכל עליי בפלא.

״ראית? ליאו? יפייפיה אמיתית מצאת לך.״ אמרה לוסיה וטפחה ללאונרדו על כתפו.

״אני יודע, לוסיה.״ לחש ואז כחכח בגרונו.
אמן תחנק, פסיכופת.

לוסיה יצאה מהחדר, השאירה אותנו לבד.
התיישבתי בזהירות לצידו, בוחנת כל תזוזה שלו בפחד.
״תאכלי.״ ציווה.

עם כמה שאני כועסת, הרעב שלי ניצח לגמרי.
מייד שמתי בצלחתי טוסט וסלט.
״אני טס מחר.״ אמר, מעניין לי את הביצה דביל.

התעלמתי ממנו והמשכתי לדחוף לפי כמה שיותר אוכל.
״את באה איתי.״ נחנקתי והחלתי להשתעל.

הוא מייד קם ממקומו והחל לטפוח על גבי, אחזתי בכוס מים שלי ובלעתי את כל תכולתה, והמועקה בגרון השתחררה.

״אני מה?״ צווחתי בהלם, כשהוא עדיין עומד מולי.
״טסה איתי, לתאילנד.״ סליחה, אני לא שמעתי טוב?

״אני לא.״ קבעתי, ממשיכה לאכול ומתעלמת ממבטו המזלזל.
״ומי אמר שיש לך זכות בחירה?״ נשען אחורה בכסאו, אלוהים למה הוא כלכך גברי?

״תקשיב,״ הנחתי את הסכין והמזלג על צלחתי והתיישרתי.
״אני לא יודעת מי אתה, מה אתה ומה עובר לך בראש, אבל כשאני אומרת לא, אני אומרת לא.״

״לילי, אל תנסי אותי. אני סבלני איתך מאוד.״ התנשף בכבדות וכיווץ את ידיו לצורת מרפק.

״אתה כלום איתי!״ קמתי מהכיסא בצעקה.
בתגובה, הוא זינק מכסאו והעיף את קנקן המים לרצפה.

ידיו רעדו, כאילו ניסה לשלוט במשהו.
״תתרחקי ממני, לילי.״ למרות זאת, לא זזתי אפילו צעד קטן.

הוא, לא יפגע בי.

״לילי, אמרתי לך להתרחק!״ נהם כשראה שעדיין עמדתי מולו.
במקום להתרחק, התקרבתי אליו בזהירות.

ועטפתי את שתי ידיו בידיי.
הוא הרים את מבטו אליי, ואז הסתכל שוב על ידנו מחוברות.

ניתקתי את ידנו לאחר שראיתי שהוא נרגע טיפה.
לא רוצה איתו שום מגע.

״אני לא יודעת עלייך כלום, לאונרדו. אני לא יודעת מה אתה רוצה ממני, אני לא יודעת אם אתה בכלל רוצח סדרתי.״ הסברתי לו ברוגע, מקווה שזה מה שישמור אותו מאוזן.