פרק 10

86 7 0
                                    


בפרק יש תזכור לאלימות , אם מישהו מרגיש שהוא לא יכול לקרוא את זה, בבקשה תדלגו.

לילי הלכה לשירותים ולא חזרה, אמיליה אמרה שהיא פשוט נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה,אבל לי היה ברור שהיא ברחה.
את רוצה לשחק מחבואים,גוזל קטן?

אני עומד במשרד של האולם, מסתכל במצלמות ולא רואה שום צילום של לילי.
היא הרי הלכה לשירותים, לא?

חשבתי שהיא בטח ברחה מאיזו דלת אחורית, אבל לילי..נעלמה פשוט.
הצילום האחרון שלה זה כשהיא קמה מהשולחן, לאחר מכן, היא לא נראת יותר.

״אמיליה!״ שאגתי בעצבים, משהו מרגיש לא טוב.
הדלת נפתחה באיטיות, אמיליה הרועדת עומדת מולי.

״הלכתן לשירותים?״ היא היססה אך הנידה בראשה.
״לאיפה הלכתן אמיליה? תרימי את המבט שלך אליי!״ בעטתי בכסא המשרד, גורם לרעש חזק.

היא הרימה את מבטה באיטיות, אפילו לא מסוגלת להסתכל לי בעיניים.
״בב..בבקשה, לאונרדו. אני לא יודעת לאן קלואי הובילה אותנו.״

״קלואי?״ לחשתי, מנסה להבין.
״מישהי שפגשנו פה.״ היא לוחשת, לוקחת צעד אחורה.
״מה את יודעת עליה?״

״אני חושבת ששם המשפחה שלה הוא טולדנו.״ הידקתי את לסתי, מנסה לשלוט בזעם שלי.
חתיכת מזדיין.

יצאתי מהמשרד בפראות, מחייג אל לוקה ומתקדם אל הרכב שלי.
לא נפרד מאף אחד, שישרפו כולם.

״ליאו, אני באמצע מש-״

״תביא את התחת שלך לאחוזה, עכשיו!
כריסטיאן טולדנו המזדיין נגע לי באישה, אני עומד להראות לו מה קורה שמתעסקים עם השטן.״

***
נק.מ לילי-
הדבר הראשון שהכה בי כשהתעוררתי הייתה העובדה שאני לבושה בבגדים שונים, מה שאומר שמישהו הפשיט אותי.

אני קשורה לכיסא, בעזרת חבלים עבים- כל תזוזה קטנה שלי גורמת להם להתחפר בעורי יותר ויותר, לפצוע אותי.

אני מתאמצת-מנסה להתעלם מהכאב ראש, ולהיזכר איך לעזאזל הגעתי למצב הזה.

הכל מעורפל, אני זוכרת שלאונרדו לקח אותי לאירוע, הלכתי לשירותים עם קלואי ואמיליה, ומשם..חושך.

כאוס פראי-Wild chaosWhere stories live. Discover now