פרק 8

109 9 0
                                    

נק מבט לאונרדו-עבר

׳רעש יריה נשמע, מייד קפאתי במקומי.
אחרי שהסתובבתי ברחוב תקופה, הכרתי את הרעש הזה.

אני צריך לברוח, ללכת.
אבל משהו מנע ממני, הרגשתי שאני צריך להסתובב.

התקדמתי לכיוון הרעש, נכנס אל סמטה חשוכה, כבר מתחרט על הבחירות הגרועות שלי.
״יש כאן מישהו?״ שאל בלחש, מתפלל שאף אחד לא יענה לי.

״כאן.״ קול צרוד, נשמע.
בחנתי את הסמטה, לא מבין מי מדבר אליי.

״למטה.״ הבטתי למטה, לא מאמין למראה עיניי.
רצתי במהירות אל הזקן ששכב בבריכת דם, עם ידו שאוחזת בבטנו.

״פאק, מה זה? אני אתקשר לא-״
״בלי להתקשר לאף אחד!״ נהם, מכווץ את פניו בכאב.
״בסדר, בסדר. בלי אף אחד.״ הנהנתי, מנסה להרגיע אותו.

״כריסטיאן.״ לחש.
״כריסטיאן? מי זה? זה מי שעשה לך את זה?״ שאלתי במהירות, מנסה לחלץ ממנו כמה שיותר מידע, להשאיר אותו ער.

״כריסטיאן.״ חזר ואמר בקול עייף ומותש.׳

-הווה-

הוא כאן, הבן זונה כאן.
אני ואלברטו מתקדמים אליו, מי הוא חושב שהוא? הוא חושב שהוא פשוט יופיע באירוע שלנו ויתנהג כאילו כלום לא קרה?

״קור רוח, ילד.״ לחש לי אלברטו,בפרצוף רגוע.
הוא תמיד כזה, מחושב וקר.

״קור רוח? איך אתה יכול להגיד את זה? עשינו איתו הסכם. הוא לא מראה את פניו בסביבה ואנחנו לא דופקים לו כדור בראש. הייתי סלחן כי הייתה לו אישה בהיריון.״

״יש לו משהו לומר, עכשיו תהיה בשקט.״

כריסטיאן עומד לפנינו,פרצופו זחוח, נראה כלכך בטוח בעצמו.
אני רוצה לדפוק לו אגרוף כדי לגרום לו לזכור מי שולט פה.
נכנסת לאזור שלי, חתיכת מזדיין.

ריחמתי פעם אחת, לא תהיה פעם שנייה.

״כריס, כיף שכיבדת אותנו בנוכחותך.״ אלברטו מושיט את ידו ללחיצה, אך כריס לא זז.

״קדימה, אלברטו. אני לא כאן כדי לזייף חיוכים. אני צריך משהו, ולכם יש את זה.״ עכשיו אתה מתחיל לדבר.

כריס מנהל כנופיה, ברחבי איטליה.
הוא לא מאיים עליי בשום צורה, שנינו יודעים מי האחראי פה.

״מאסימו התחיל להתערב בעסקים שלי.״ גיחוך נפלט מפי, לא ניסיתי אפילו להסתיר את הפרצוף המזלזל שלי.

לקרוא לכנופיה המסכנה שלו עסקים?

״ולמה אתה חושב שאכפת לנו מריבים של חתולי רחוב? אני לא אחראי על הכנופיות שלכם.״

כריס לקח צעד קדימה, מתקרב אלינו.
״ כי הפעם, לי יש קלף מיקוח נגדך.״ פנה אליי, גורם לי להרים גבה.

״היפיפייה הקטנה שלך?״ אמר בלגלוג, גורם לי להדק את לסתי בעצבים.
״בוא נגיד שיש לי דרכים לגרום לכמה דברים לא נעימים.״

״אתה מאיים עליי?״ לקחתי צעד מאיים אליו, שולח את ידי אל החגורה , אל האקדח שלי.
אלברטו מוריד את ידי מייד, מזכיר לי איפה אנחנו.

אני רוצה להפוך אותו לירות בו עד שיהפוך למסננת מזוינת.

״אני צריך עזרה עם מאסימו, אם תעזור לי, לא אגע בזונה של-״ שנייה אחרי זה הצמדתי אותו לקיר, ידי עוטפת את גרונו וחוסמת פתח לאוויר.

״איך, קראת לה?״ הוא משתולל, מנסה לנתק את ידי.
״לאונרדו, מסתכלים. תשחרר.״ לחש לי אלברטו.
גיחכתי בזלזול למראה כריס האדום.

״אני אקבור אותך חי אם אי פעם תיגע באישה שלי.״ סיננתי באוזנו, ושיחררתי את ידי.

הפרק קצר כי בקרוב אני אעלה כמה במכה.
מקווה שאתן נהנות בחופש💞
אוהבת מאוד

Xoxo

כאוס פראי-Wild chaosWhere stories live. Discover now