Part 3

605 36 3
                                    

גבריאל

הבוקר הגיע עם שחר רך ומעורפל, אבל עיניי לא הצליחו להפסיק להתמקד בחשכה ששמרתי ממנה. זה היה אחד מאותם בקרים שבהם תחושת המעקב שלי נראתה קרובה יותר מתמיד, כמו סכנה בלתי נראית שנמתחת בעור. התעוררתי מוקדם, ובמקום לצאת לדרך רגילה, החלטתי להמשיך לעקוב אחרי אמיליה. הקפדתי להיעלם בתוך הצללים, כפי שעשיתי את כל הימים האחרונים, המכוון הוא לפענח את התשוקה המסתורית שמילאה אותי.
בכניסתי אל המשרד שלה, תחושת הבטן שלי התקשחה. אני הצמדתי את עצמי לתוך אזור שמסביב, תצפיתי עליה מבעד לחלון המשרד שלה כשהיא נכנסת, מתעטפת בתשוקה לא מודעת. כל תנועה שלה, מההסרה של המגבת מעל כתפיה ועד לאופן שבו היא סידרה את שערה, הייתה כמו סיפור של תשוקה ופיתוי שאני לא יכול להפסיק לחשוב עליו. החיוך הקטן שנמרח על פניה כשהיא מדברת עם קולגה, כל מבט עוין לשולחן כל פרט היה רמז למה שהחיים שלה כוללים, משהו שמעמיד את הלב שלי על קצה תהום.
במהלך היום, עקבתי אחריה כשהיא יצאה לחופשה קצרה. הדרך שבה היא סידרה את שערה, התנועה הזריזה שלה כל אלו הפכו כל רגע לעשיר בחשק גואה. אני זוכר את הדרך שבה היא נגעה בקפה שלה, כל פעולה שנעשתה באופן שגרתי הפכה לתחושת התשוקה שלי כלפי. כאילו כל מבט שלה, כל נגיעה קטנה, הופך להיות קרוב ומעורר חושים יותר מבעבר.
בשעות הצהריים, כשהיא יצאה מהבניין, ציפיתי שהיא תיכנס לאזור לא נודע, ואני התגנבתי אחריה למקום חדש, קיבתי כל פרט שנצפה. ככה המשכתי, שומר על מרחק בטוח, אך נוגע בעור שלי עם תחושת התשוקה הממלאת אותי. כשהיא נכנסה לבית קפה קטן, שמתי לב שכל גופה נדמה כמרחף סביב הרוח.
אני לא יכולתי להפסיק לחשוב על הרגע שבו היא התיישבה ליד השולחן, מדברת עם האדם לצידה, איך עיניה הבריקו כאשר היא חייכה. כל תנועה שלה, כל חיוך, היה כמו להב שמנקר בלב שלי. התשוקה שלי, שנראתה לא נגמרת, החלה לפלוש לכל חלק בחיי, יומיום הפך לסיפור של סוד בלתי פתור. כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה כיצד להתקרב, לחשוף את המתרחש, אך לא להיפגע מהסכנה שנבעה ממני.
כשהיא סיימה את הקפה שלה ויצאה שוב, חזרתי לעקוב אחריה, הפעם למקום שההנחות שלי הביאו אותי לחשוב שהוא בעל משמעות רבה יותר. ידעתי שבשעות הקרובות, במהלך הערב, התשוקה שלי אליה תגיע לשיא חדש מקום שבו אני לא רק עוקב, אלא חודר יותר לעמקי חייה.
הגעתי למסקנה שהשעות הקרובות ידרשו ממני להיות רגיש יותר, נוכח יותר, כל פרט שלי כל נשימה, כל צעד יכריע את הדרך שבה התשוקה שלי תתממש. הערב התקרב, והאור הולך ונדל, הפך את הכל למסתורי ומסעיר עוד יותר. כאשר החשכה ירדה, תחושת התשוקה שלי הפכה לבעיה שלא ניתנת לפתרון. התשוקה הזו, החושך שסבב אותנו, היו כמו הבטחה למשהו הרבה יותר גדול סיפור שאני לא יכול להפסיק לחיות בתוכו, סיפור שבו אני חייב להיות חלק בלתי נפרד.
במקום הזה, שבו כל צעד שאני עושה, כל תנועה שאני עוקב אחריה, הופך למורכב יותר ויותר, ידעתי שהתחושות שלי לא יחלפו.


נסיכות ונסיכים שלי אשמח לדעת מה עבר עליכם כשקראתם את הפרק ?❤️
אהבתם את האפלה ששוכנת בתוך גבריאל ?

תשוקה מסוכנת Where stories live. Discover now