ידי היו כרוכות סביב צווארו וידיו חיבקו אותי מהמותניים כשהרים אותי לריקוד משלנו, היינו בשדה גדול. יותר נכון הוא רקד כי אני הייתי באוויר, אפים צמודים והשפתיים מחייכות ביחד בזמן הנשיקה שלנו שמתחילה לאט ועמוק וממשיכה לטריפות משני הצדדים כששוקעים עוד ועוד בפיות אחד של השנייה. עטפתי את מותניו ברגלי, וריי התכופף והשכיב אותי בעדינות על האדמה הרכה, כשראשי נח על כפות ידיו שצמודות לקרקע. הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, לא בפעם הראשונה, למזלי. ריי אוהב לספר לי על הרגשות שלו כלפי, גם אני אוהבת את זה.
האופניים שלנו היו שעונים על העץ כשהיינו עמוק בעולם של עצמנו. "ג׳יי-די" הוא אמר "את כל העולם שלי".
את הכינוי האהוב עליו הוא המציא, ורק הוא משתמש בו.
"ואתה כל העולם שלי, ריו" התוודיתי אליו בשמו המלא.
בלעדיך אני כלום, רציתי להגיד. אבל לא רציתי לצער אותו. ידעתי שהוא יחזור הביתה, לשמיים, הרבה לפני ולא רציתי להוסיף לו עוד כאב.
עצמתי עיניים ונהניתי מהמגע שלנו, ואז הוא נעמד. "בואי, ג׳יי-די" הוא אמר "אני צריך להחזיר אותך הביתה".
YOU ARE READING
ממני אליך; אהוב נעורים
ChickLitג׳ניפר, או ג׳ייד, היא סך הכל ילדה בת 17, אבל היא עוברת כל כך הרבה, מרגישה כל כך הרבה ושורדת למרות הכל. ג׳ייד אוהבת וחווה כאב מר שמאיים להטביע אותה... *אזהרת טריגר פגיעה עצמית, התקפי חרדה והשתכרות*
