הקדמה

3.4K 182 41
                                    

מעולם לא יכלתי להעלות על דעתי כמה החיים שלי ישתנו בגלל דבר כל כך קטן.
מעולם לא חשבתי שיהיה לי כוח כה גדול.
מעולם לא האמנתי שגורלות אמיתיים והם חרוטים במקום כלשהו.

נשימתי נעתקה כשמבטי נדד אל תוך עיניו התכולות. הוא חייך. הרגשתי עצבות לא מוסברת מתפשטת בתוכי. למה שמישהו יחייך כשהוא יודע שהוא עומד למות?

הסטתי את מבטי הצידה. מאוחר מידי. הספקתי לראות מה קורה לו. עצמתי את עיניי, אבל עדיין לא הצלחתי לגרש את המבט שהיה על פניו. שמעתי אותו מתמוטט על האדמה, מתנשם בכבדות למשך כמה שניות, ואז דומם.
מה עשיתי?

***
אוקיי, אז היי לכולם אני יחסית חדשה פה, אז זה הסיפור הראשון שאני כותבת כאן.
מקווה שתאהבו ותגיבו (: (:
אשתדל להעלות כמה שיותר פרקים.

לשכתב את החייםWhere stories live. Discover now