שלחתי הודעה לרון שאני לא אגיע לארוחת צהריים
והלכתי לכיוון פארק שהייתי הולכת לשם פעמים רבות . אחרי חמש דקות של הליכה הגעתי לפארק אבל הוא איננו במקומו יש מגרש מכוניות
״לאין זה נעלם ?!״ אני מסתכלת מסביב
אני לוקחת אבן וזורקת אותה ״למה זה לא פה למה כול דבר שהכרתי נעלם !!!!!״ התחלתי לצעוק ולהתעצבן כמה שזה הזוי אבל העלמות הפארק גרם לסכר להפתח
, הוא מת ! אני לא מאמינה , אפילו שלום כמו שצריך לא אמרתי לו ואם זה לא מספיק גם הפארק מהילדות שלי עכשיו נעלם .
אני יושבת על אבן גדולה ובוכה , בוכה לא מפסיקה לבכות . יד מופיע מול פני מחזיקה ממחטה , אני לוקחת אותה ״תודה ״ אני מרימה את ראשי ורואה אותו מולי , ושוב הסכר נפתח ואני בוכה והוא מחבק אותי חזק ״הכול יהיה בסדר ״ ההרגשה הייתה כול כך מוזרה אבל גם טובה ״מה אתה עושה פה ״ אני מנגבת את הדמעות ״ריטה ... היא סיפרה לי ובאתי , אני גם הכרתי אותו מיקה , אני ממש מצטער ״ אני מסתכלת בעיניו האפורות ״אני מתנצלת שנפלתי עליך ככה ״ אני מגישה לו את הממחטה בחזרה . והוא מחייך
אני לא מאמינה שסם פה
היי בנות אני נותנת לכן טעימה מהפרק של השבוע
מבטיחה שהפרק יהיה ארוך
YOU ARE READING
Different People
Romance"את כול כך סקסית תורידי את השמלה " אני שומעת קול גברי ברקע ואני נעצרת מפחדת לזוז. אני סוגרת את המים ויוצאת בשקט להתנגב . אני מתלבשת במהירות "אלוהים סם את כול כך טוב" קול נשי זועק . "לעזאזל" אני לוחשת , איך אני יוצאת מכאן עכשיו ?!?!? "את תגמרי כול כך...
