Different People

30

״את מבינה הוא שיקר לי הוא הבטיח שלא יפגוש אותה ובכול זאת הם נפגשו״ אני אומרת לביילי בפה מלא בגלידה
״בייבי הוא אמר שהוא יפסיק להפגש אתה בסוף נכון ?״
אני בולעת ועונה ״הוא הבטיח גם בפעם הראשונה מה ההבדל בין עכשיו למקודם״ ביילי משלבת רגליים ״יכול להיות שעכשיו הוא מבין כמה זה חשוב לך ״ ״אני לא יודעת , אוףףף
תביא את הגלידה״ ״הו לא את אכלת את הכול !״ היא מחבקת את הגלידה ואני מגחכת ״בסדר בסדר גם ככה אני מפוצצת ״
״חסר לך ולא אכלת שני צלחות מוקרם וגלידה ״ ״אהבה זה כואב ״ ״נכון אבל זה גם יפה , תיראי בייבי אני אגיד לך משפט שמשהי מהעבר שלי אמרה ״ הסתכלתי על ביילי בשקיקה היא בדרך כלל לא מדברת על העבר שלה
״לא משנה מי היה ראשון או מי את איתו עכשיו , חשוב מי יהיה האחרון ״ אני מהרהרת על המשפט שלה ״את צודקת
עברנו דברים יותר גרועים , אבל תביני פשוט לשקר זה משהו שאני לא יכולה לסבול ״ אני מסבירה לה ״אני יודעת , בואי פשוט נשכח מגברים ונתרכז בנו היום . את ישנה אצלי ?״
״ברור כמו פעם בקולג׳״ ״וואו כמה זמן עבר מאז ״
״וואו תראי מה השעה ״ ביילי מצביעה על השעון . 01:23
״קדימה בואי אני אכין לך את החדר ״
אני קמה אחרי ביילי ״תודה על הכול ״ אני אומרת והיא מחייכת
״אחיות ״ היא אומרת ואני מחייכת ״לילה טוב ״
״לילה טוב בייבי ״
בבוקר אני קמתי מוקדם לעומת ביילי שעדיין ישנה
דפיקה נשמע בדלת והלכתי לראות מי זה הסתכלתי בעינית
ושם ראיתי משהי מבוגרת עם שיער לבן ועל פניה קמטים
פתחתי את הדלת ״אפשר לעזור לך ?״ האישה מולי חייכה
היא הייתה נראת די מבוגרת מכפי שאני חושבת שהיא
שרואים בפניה שעברה הרבה ״את לא זוכרת אותי ? ״
אני מסתכלת עליה לא מבינה מה היא רוצה , זה בכלל לא הבית שלי ״אני מצטערת אני לא גרה פה אולי את מתבלבלת ביני לבין בעלת הבית ״ אני מסבירה בנימוס אך עדיין לא נותנת לה לעבור את מפתן הדלת  ״כן אני יודעת שאת לא בעלת הבית מיקה ״
״איך את יודעת את שמי ?!?״  . היא מחייכת ״אני אמא שלך ״
ליבי החסיר פעימה ששמעתי את המילה אמא
״את .. את לא ... את בבית משוגעים ״ ״הייתי שחררו אותי ״
היא אומרת כשעיניה מסתכלות על ידה , וזה נראה מחשיד
ישר התעשתי ״מה את עושה פה ? מה את רוצה ? ״ יצאתי מהבית וסגרתי את הדלת . שנינו היינו לבד במסדרון
״באתי לראות מה אתך , התגעגעתי ״
״בולשיט ! מה .את. רוצה .״ התקדמתי לכיוונה מכניסה את ידי למכנסים כדי שלא תראה את הרעידות שאני עוברת
אני לא מאמינה שהיא פה אחרי כמעט 10 שנים !
״אני ... אני באמת באתי כי התגעגעתי ״ היא גמגמה
שפתיחה היו יבשות רואים שהיא נמצאת במצב קשה
״ג׳וסלין אל תשקרי לי למה את באמת פה ״
היא לקחה נשימה עמוקה ״אבא שלך ..״ ״מה איתו ?״
״לפני שהוא התאבד הוא .. הוא ניסה אכשהוא לעצור את נפשיות רגל בכך שלקח הלוואה מכמה אנשים ״ היא אמרה את המילה אנשים בשקט , ואני הבנתי למה הכוונה ״זה עדיין לא מסביר למה את פה ״  ״הם מצאו אותי מיקמיק ״ היא קראה לי כמו שהייתה קוראת פעם ״הם אומרים שאם אני לא אשלם להם מה שאביך חייב , הם יהרגו אותי ״
״פאק פאק פאק שיט שיט שיטטטטטטט״ צעקתי לא אכפתי לי מי שומע ״ואת באת לפה לבקש כסף נכון ? כי ראית בעיתונים איך אני מצליחה ובאת לבקש כסף אני טועה ? ״
היא שותקת ואני מבינה שזו הסכמה ״קודם כול המשרד יוזמות של בוב בעמ כפי שאת מבינה מהשם הוא לא שלי אני עובדת שם והוא סומך עלי ״ ״בבקשה מיקה ״ היא מתחילה לבכות ולרדת על ברכיה ״תעזרי לי אני לא רוצה למותתתת״
שיט שיט ״ג׳וסלין קומי בבקשה !!״ ״כמה ?... כמה כסף ?״
היא מנגבת את עיניים  מיליון מאתיים ״ אני מסתכלת עליה בהלם  מאיפה לעזאזל אני יביא את הסכום הזה ??? גם אם אני רוצה לעזור לה יש לי אולי בחסכונות מאה אלף אולי מאתיים
״אין אין לי את הסכום הזה״
היא שוב מתחילה לבכות ״בבקשה תעזרי לי את תקוותי האחרונה ״ היא אמרה ואני התעצבנתי כול כך
״את הייתי תקוותי האחרונה והיחידה כשהוא התאבד , ואת את ! השארת אותי לבד ! מגיל 17 הייתי ברחובות מנסה להתמודד
בורחת מהמערכת כדי שלא יכניסו אותי לפנימייה
אבל אך שהוא עמדתי על רגלי והצלחתי ולא לא בזכותך ״
ידייה רעדו ״אני מצטערת מותק אבל אני לא לא יכולתי ״
״איזה אמא נוטשת את הבת היחידה שלה !״
היא שוב בוכה ואני לא יכולה לשמוע את זה יותר וגם אני לא רוצה שביילי תתעורר ״יש לך את המספר טלפון של האנשים האלה ? ״ היא מהנהנת ומגישה לי חתיכת נייר
״או קיי פשוט פשוט אני אדבר אתם ואצור אתך קשר ״
אני מבינה שאין לי איך ליצור איתה קשר ״או קיי קחי ״ אני מביא לה את הטלפון השני שלי שהוא רק לשיחות
״אני אצור אתך קשר , המספר שלי מופיע באנשי קשר ״
״תודה תןדה ״ היא באה לחבק אותי אבל אני הלכתי אחורה
״ג׳וסלין לעולם אל תבואי לבית הזה מובן ?!״
היא הנהנה ״עכשיו חכי לשיחה ממני ״
סגרתי את הדלת שהיא עוד מסתכלת על פני
״מה לעזאזל אני עושה עכשיו ?!?!?