Different People

פרק 11

״מיס בלום ״ ריטה נכנסת ״ריטה אם זה לא חשוב אז לא להפריע לי ״ אני אומרת ולא מרימה את עיניי מהמחשב . עוד כמה שינויים והמצגת מוכנה
אתה הולך ליפול אדון בראון.
״אני פשוט רציתי להגיד שהשעה שבע בערב ולעדכן אותך שאני הולכת ״ בשניות הרמתי את הראש , אני עובדת על המצגת הזו כול כך הרבה זמן ששכחתי שעוד שעה יש לי פגישה עם המהנדסים ״וואי , שיט תודה ריטה ! וכן את יכולה ללכת ״
שמרתי את המסמך סגרתי את המחשב הכנסתי אותו לתיק , הנסיעה למסעדה היא בערך חצי שעה אין לי זמן .
אני רצה למעלית מנסה לנעןל את הנעליים שלי בדרך , שזה אגב מאוד קשה ״שיט ״ אני מסתכלת במראה שבמעלית השיער שלי על הפנים , הוצאתי מהתיק את הכובע ״אין בררה ״ אני אומרת לעצמי ושמה אותו על הראש .
הדינג של המעלית גרם לי להתעורר ירדתי מהר לחניון
אני רצה לכיוון המכונית , אבל לא שמתי לב לאבן הגדולה ! שהייתה מולי ״שיט! העקב נשבר . למה ״למה זה קורה לי למה עכשיו ?!?!״
אני צולעת לכיוון המכונית מתניעה אותה ויוצאת מהחנייה בתפילה שלא יקרה לי שום דבר בדרך
*************************************
אחרי 40 דקות !!! של נסיעה סוף סוף הגעתי למסעדה , פתחתי את הבאג׳ז  והוצאתי משם את הנעלי ספייר שלי או יותר נכון נעלי הספורט שלי
״תנשמי עמוק מיקה את תעברי את זה בגדול זה לא משנה מה את לובשת ״ פשוט חארטה!!!!
אני מתקרבת ללובי ״שלום יש לי פגישה עם אדון בראון ״ המלצר מרים את הגבה ומסתכל עלי
ואני מתה לצעוק לו שאני בדרך כלל לא נראת מטורפת שאני בן אדם עם תואר ״שולחן 29 ,משם ״
״תודה ״ אני אומרת והולכת לכיוון השולחן בידיעה שאנשים מסתכלים עלי  כבחורה שלובשת חליפת מעצבים עם כובע צמר שחור ונעלי ספורט וורודןת!!!!! בבקשה שהאדמה תבלע אותי .
אני רואה שירותים ליד השולחן ורואה שעדיין אין אף אחד לא הגיע רצתי מהר לשירותים מוציא את הכובע מהראש מרטיבה את השער טיפה ״אני יודעת שיש לי גומייה בתיק״ אני חופרת וסוף סוף מוצאת . אני אוספת את שער לקוקס מרושל , שמה קצת סומק ושפתון מקווה שזה נראה יותר נורמלי ויוצאת ״זהירות !״
בבקשה בבקשה שזה לא קורה לי זה סתם סיוט
״אני כול כך מצטערת !!! ״ המלצרית אומרת
ואני עומדת שם שהג׳קט שלי מלוכלך בלא יודעת מה
אבל אני מהמרת על דג עם מלא מלא שום ״זה בסדר״ אני אומרת ״אני אנקה אותך ״ היא מוציאה מגבת ומתחילה לנקות אבל זה נעשה גרוע יותר
״עזבי אני פשוט הוריד את הג׳קט״
אני נכנסת שוב לשירותים מורידה את הג׳קט ונשארת עם חולצה לבנה מכופתרת ״זה אפילו יותר גרוע , אבל אין בררה אני בטוחה שהם כבר הגיעו ״ אני יוצאת מהשירותים בראש מורם מריחה ריח של שום
אבל היי זה הבושם החדש
אני רואה את שלושתם יושבים ״שלום ״ אני אומרת בחיוך והם מסתכלים עלי המומים חוץ מסם שמחייך ״גברת בלום כמה נחמד לפגוש אותך שוב ״ אחד מהמהנדסים אומרת ומעקם את אפו באלגנטיות
״אני ממש מצטערת על הלבוש והריח היה לי יום די קשה ״ סם מגחך ״מריחים , כלומר מבינים ״ אם מבטים היו יכולים להרוג הוא היה כבר מת !
*************************************
״וואו היה לך יום די מעניין גברת בלום ״ ג׳ורג׳ אחד מהמהנדסים מתחיל לצחוק כשסיפרתי להם על היום שעברתי ״אין לך מושג כמה ״
  ״או קיי אחרי שאכלנו בואו ניגש לעבודה. כפי שסיפרתי לכם יש לנו שני רעיונות שאנו רוצים לבנות את המלון ואנו נציג לכם אותם כול אחד בתורו״ סם אומר ״תרצי להתחיל ?״ סם שואל ״תודה .״ אני אומרת ומוציאה את המחשב מעמידה אותו מולם ״הרעיון שלי לבניית המלון הוא מול היערות המפורסמות של סיאטל ״ אני מראה להם תמונה ״הנוף המרגיעה והשקט הזה רעש הציפורים והזריחה שמופיע באמצע ״ אני מעבירה תמונות לאט לאט אחת אחת ״אני חושבת שזה ימשוך המון משפחות , המשפחות יוכלו לבלות שם אחר הצהריים , יהיו כמובן פעילויות שהילדים יוכלו לעשות , אין כמו שילוב של טבע וילדים כמובן בהשגחה ״ אני מעבירה תמונות ומגיעה לנתונים ״לפי המחקרים 52 אחוז מהנשאלים של שנת 2014 אנשים כבר לא יוצאים לבחוץ  וזה כי אין מקומות שמספקים את הצרכים שלהם , כמו כן ישנו מלון בארגנטינה שהוא לקח את המוטיב של הטבע והפך אותו להצלחה גדולה , כול כך גדולה שיש לן חמישה כוכבי זהב . אם נביא דבר כזה לארצות הברית זה יהיה הצלחה גדולה כי בסיאטל אנחנו לא צריכים להשים עצים מפלסטיק או מצגות כדי להרגיש ביער לנו יש את הדבר האמיתי ואם זה אנו הצליח ״
״מעניין מאוד ״ ״תודה רבה . אדון בראון תורך ״ ״כמובן תודה , הרעיון שלי לבניית מלון הוא מעבורות. 69 אחוזים מהתיירים שבאים מה שמשך אותם הם המעבורות , כמו כן אין עוד עיר כמו סיאטל שיש לה דבר כול כך מיוחד שרק מבקש לעשות ממנן רווח עסקי , לפי הדפים שהנחתי מולכם תוכלו לראות שעשיתי סקר משל עצמי , כיותר ממחצית האוכלוסיה פה כשנשאלה השאלה מה הדבר הראשון שעולה לראש כשאומרים סיאטל הייתה הייחודיות של המעבורות ״ אט אט הפסקתי להקשיב , מה שתפס את תשומת ליבי הייתי המודעות אבל של
העיתון שהיה לידי . דון דלמוס נפטר ״ולכן אני חושב שהרעיון של בניית מלון לפי הרעיון שהצגתי דבר שימשוך את רוב תשומת לב של הסביבה. ״
״רעיונות נורא מעניינים ״ אני לא מאמינה , אני לא מאמינה ״גברת בלום ?״
״סליחה , אני פשוט חייבת ללכת , אני מצטערת ותודה שהקשבתם ״ לקחתי את התיק ויצאתי החוצה
נכנסתי למכונית ״הקשיש מת ״
אני מכנסת לאנשי קשר וחיפשתי מספר שלא ראיתי שנים
״היי זאת אני ״ ....