Different People

פרק 24

לאחר שבוב הלך המשכתי לעבוד , עברתי על תיקי החברה , עניתי למייל של המהנדסים לגבי שאלות , והם אמרו שהבסיס כבר מוכן ושבוע הבא אני כבר יכולה לבוא . המשכתי לעבור על המיילים לחזור לפלאפונים , היה הרבה עבודה ולא היה לי זמן לנוח .
הזמן עבר כול כך מהר שהסתכלתי על השעון והשעה כבר אחת בצהריים , הטלפון מצלצל
״כן ריטה ״ ״מיס בלום מר בראון כאן ״
הלב דופק כשאני שומעת שהוא כאן
״תחכי דקה ואז תכניסי אותו ״ . סגרתי את הטלפון התיישרתי בכיסא ואז הוא נכנס . הוא היה כול כך יפה כמו אל . שערו השחור היה מסודר , זיפים של כמה ימים ביצבצו על פניו היפות שהבליטו את עיניו האפורות הסוערות שגורמות לבטני להתהפך
הוא לבש חליפה שחורה בת שלושה חלקים חולצה מכופתרת לבנה וסט שחור ועניבה אפורה .
הוא היה מושלם בדיוק כמו שחלמתי עליו בלילות
״מיס בלום ״ השם שלי נשמע כול כך מושלם בפה שלו . אני מחייכת חיוך עדין ושמה את ידי על רגלי כדי שלא יראה את ההשפעה שלו עלי .
״מר בראון , שב בבקשה ״ הוא מתקדם לעבר הכיסא ופותח את הכפתור של הג׳קט ומתיישב .
״אך עבר הלילה ?״ הוא שואל בחיוך ערמומי
רציתי לענות לו רטוב מהמחשבה עלייך אבל במקום זאת עניתי ״כרגיל ואתה ?״ ״מצויין ״ הוא אומר ונשען על הכיסא . שתיקה . שתיקה רועמת
כול החדר מלא בריח של סקס , סקס חזק וטוב .
״חלמתי עלייך בלילה ״ הוא שובר את השתיקה
״חלמתי שאת מתחתיי עירומה , הכוס שלך רטוב ורעב לזין שלי ואני נותן לך אותו כול כך חזק שאת גומרת בצעקה את שמי״
ליבי הולם מהר אני בולעת רוק ״חלום מעניין״
אני אומרת בקול צרוד ״מאוד ״ הוא אומר ומחייך
״אז שנגיע לעניין שבאנו לדבר עליו?״
״שנזמין צהריים או שנצא ?״ הוא שואל
״אני מעדיפה לאכול פה , מה תרצה להזמין ?״
״את ״ הוא אומר וליבי מחסיר פעימה ״את תחליטי ״ הוא ממשיך את המשפט ומחייך . הוא משחק את המשחק הזה ממש טוב לעזאזל !
אני מתקשרת לריטה ״כן מיס בלום ״
״ריטה תזמיני לי צהריים מהמקום הרגיל אבל הפעם שזה יהיה פעמיים ״ ״כן מיס בלום ״ אני מנתקת ומחייכת , אני לא אומרת לו דבר על מה שהחלטתי לאכול אבל זה יערער אותו לחלוטין שיבין.
״אני מת לגעת בך ״ אני מחייכת
״קודם נצטרך לעבור על כמה דברים ״
״אני מקשיב ״
״אז ככה , מה ההגדרה של אנחנו ?״ אני שואלת
״את שלי ורק שלי ואני שלך ״ הוא אומר נינוח
״זה אומר בלעדיות ? אני לא עם אף אחד חוץ ממך ואתה לא עם אף אחת חוץ ממני ?״
״בדיוק את אך ורק שלי ״ . דפיקה נשמע בדלת
״כן ״ ״סליחה גברת בלום אבל הארוחת צהריים הגיעה ״ ״תודה ריטה תניחי אותה על השולחן ״
ריטה מניחה את השקיות ויוצאת
״שנאכל ?  אני גוועת ברעב ״ אני מחייכת
״גם אני ...״
שנינו קמים מהשולחן עבודה שלי ועוברים לשולחן בצד שזה שולחן לפגישות עסקים רחבות
אני פותחת את השקית ומניחה מולו את הקופסא עם האוכל וקופסא אחת מולי , אני פותחת את הקופסא ומחייכת. אני מסתכלת על מה שהזמנתי
נקניקייה בלחמנייה עם הרבה הרבה קטשופ
הוא פותח את הקופסא ומסתכל על הנקניקיה בשעשוע ״אז זה מה שאת אוהבת להכניס לפה ?״
הוא שואל אבל במקום לענות לקחתי ביס גדול מהנקניקייה והנהנתי עם הראש . קטשופ נזל מהפינה של שפתי ובמקום להשתמש במפית לקקתי עם הלשון .
״לא טעים לך ?״ אני שואלת כשהוא לא נוגע בלחמנייה ״מאוד טעים ״ הוא לוקח ביס
״אז איפה היינו, הא כן אז אתה בעצם אומר שאנחנו זוג ״ אני לוקחת עוד ביס מהנקניקייה ורואה אך עיניו האפלות בוערות ״בדיוק ״ הוא נע בכיסא
״או קיי , אבל יש לי בעיה קטנה ״ אני לוקחת ביס מהצ׳יפס ״שהיא ?״ ״הבחורה הזו שרה , היא לא כול כך מוצאת חן בעיני ״ הוא מחייך ומכניס ביס מהנקניקייה ״ביני לבין שרה אין דבר מלבד ידידות ״
״ועבר די סוער ״ אני משלימה את המשפט .
״כפי שאמרת זה עבר , אני לא מעוניין בשרה יש משהי אחרת ״ הוא לוקח שלוק מהמים
״זה עניין שדי מעיק לי ״ ״אני מבטיח שאין שום דבר ביני לבין שרה , אבל אם זה מפריע לך אני אקח מרחק ממנה ״ הוא מכניס את הביס האחרון של הנקניקיה לפה  בדיוק בזמן שאני מכניסה את שלי
״יש עוד דברים ?״ הוא שואל בקוצר רוח
״דבר אחד , אסור לך לשקר לי . אף פעם כי אם תשקר או תבגוד אתה לא תראה אותי יותר ״ אמרתי בשיא הרצינות ואני רואה שהוא התייחס לזה ברצינות ״מוסכם , אם כך נשאר עוד דבר אחד כדי לסגור את העניין הזה ״ ״שהוא ?״ הוא מתקרב אלי
לאט לאו כמו אריה לטרף . סנטימטר אחד מפריד ביני לבינו , עיניו מול עיני ועיניו בוערות ! ״לזיין אותך״
אני מחייכת ״למה אתה מחכה ״ אני מקנטרת אותו
״מיקה ״ הוא עוצם את עיני ואומר את שמי בכזו צורך
״קח אותי אני שלך ..,״
״את תמיד היית שלי , מהיום הראשון ״
עינים ירוקות מול אפור
מי ישבר ראשון