Different People

פרק 41

אני ורון מגיעים לחנייה התת קרקעית ואני יוצאת ראשונה
אני רואה את הילד ששמו מסתבר הוא דין כבול לכיסא ופניו נפוחות
לאון ועוד גבר עומדים משני צדדיו
״תביא לי את האקדח ״ אני אומרת לרון שמהסס ״רון , תביא לי את הפאקינג האקדח ״ הוא שותק ומביא לי את האקדח
״בבקשה , אל ..״ דין מתחנן , אני מחזיקה את האקדח מתקרבת לכיוונו ומרימה את האקדח לכיוון הלב שלו ״למה שאני ארחם עלייך , אתה לא ריחמת על אדם שזעק לעזרה ״
״מיקה ״ ״מה גם אתה חןשב שאני צריכה להשאיר אותו חי ?!״ אני צועקת על רון ״לא ! אבל אני לא חושב שאת צריכה לעשות את זה ״ אני מגחכת ״אני לא צריכה את דעתך ״ אני מתקרבת עוד צעד עומדת ממש מולו
הלב שלי דופק , אף פעם לא רציתי להרוג משהו אבל אף פעם לא עשיתי את זה
מאז שסם מת נקמה זה מה שאני רוצה אבל אחרי שהוא ימות מה יגרום לי להמשיך לחיות ולנוע
רון בא מאחורי תופס את ידי שמחזיקה באקדח ומניח את האצבע שלו על שלי ״לעזאזל זונה או שתעשי את זה או שתשחררי אותי״ דין צועק ומתחיל להשתולל ״אני אהרוג אותך !!״ ״לא . אתה .לא ״ רון אומר ובאותו שנייה מוריד את ידי מהאקדח מסובב את פני לחזהו ולוחץ על ההדק
כול זה קורה בשניות
הרעש של הירייה ,הכיסא שנופל והנשימות שלי
״לאון תדאג שינקו פה ״
אני מרימה את ראשי ״רגע אני רוצה לראות אותו״ אני מסתובבת ורואה את הגופה שלא זזה ואחרי שנייה לאון ואלכס הבחור השני הרימו את הגופה
*******************************************
אחרי הכול עליתי לחדר להתקלח מנסה להוריד ממני את הטינופת ״מיקה ?״ רון קורא לי ״פה ״ אני צועקת והוא בא לכיוון המרפסת
הוא יושב מולי ושותק
״למה ?״ אני שואלת אחרי כמה דקות של שתיקה ״למה מה ?״  ״למה לא נתת לי לעשות את זה ?״
״לא יכולתי לתת לך , לא יכולתי לתת לך להרוס את עצמך . מיקה.  אחרי שיש דם על הידיים הכול משתנה , כלומר תראי אותי אני רובוט מיקה אני פועל בלי רגש ואת כולך רגש ״ אני מתקרבת אליו ״זה לא נכון רון , כן יש לך רגשות אתה תמכת בי כול הזמן הזה ועזרת לי בהכול ״ אני מסתכלת לתוך עיניו
שגם הם מלאות עבר קשה  זה כמו להסתכל לתוך עיני
״תודה . תודה על הכול ועל ...״ אני מנסה להגיד תןדה על מה שקרה ״אתה צודק לא הייתי יכולה לעמוד בזה ״ אני בוכה
״קטנטונת ״ הוא מחבק אותי אבל אני מתרחקת ״ואתה יודע מה הכי כואב שעכשיו שזה הסתיים אנחנו נחזור לעיסוקים שלנו אנחנו לא ניהיה יחד כמו עכשיו ״ ״מיקה ״ ״לא רון , אל תתקרב
אתה לא רואה מה קורה ? אני מתחילה להרגיש דברים אלייך דברים שלא הרגשתי מאז סם . אני מקנא לך כמו מטורפת אני משתוקקת לחיבוק למגע , למילה טובה או עקיצה
מייחלת לרגעים הקטנים שלנו יחד וזה רע , כי סם . אני לא יכולה להרגיש ככה .״ הוא מסתכל עלי כולי הסטרית ״אתה יודע שהוא היה אמור להציע לי נישואין ״ אני מראה לו את הטבעת
״והדבר הכי דפוק זה כשאני אתך אני מסירה את הטבעת . אלוהים אני כול כך דפוקה . ואני יודעת שאתה לא מרגיש ככה אני יודעת שאני כמו אחותך וזה גם ...״
בשנייה אחת רון תופס במותניי ושפתיו על שפתיו רוכשניות וכול כך נזקקות בדיוק כמן שלי  אני לא מצליחה לנשום אבל אני לא מפסיקה עד שהוא הפסיק ״לעזאזל מיקה , אני תמיד אהבתי אותך מהיום הראשון שעבדת בבר מהרגע שחייכת אלי כששברת ארגז בירה , מהבדיחה הראשונה .״ הוא תופס את פני בשתי ידיו ״מיקה אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך אבל הבנתי שמגיע לך יותר , אבל אני לא יכול להתאפק יותר במיוחד כשאני יודע שאת אוהבת אותי ״ הוא מנשק אותי שוב אבל הפעם ביותר עדינות ״באותו יום של הפיצוץ אני החלטתי לגמור עם כול העניין של העולם הזה ולחזור הביתה ולעבוד במה שלמדתי אבל אז קרה מה שקרה והבנתי שבלי העולם הזה וכוח שיש לי בו אני לא הוכל לעזור לך לכן נשארתי ״
אני מסתכלת עליו המומה ״אתה אוהב אותי ?״ אני אומרת
והוא מגחך ״אחרי כול מה שאמרתי את עדיין שואלת . מיקה אני  לא יודע אם את עדיין מוכנה , במיוחד עכשיו כשאמרת לי שהוא רצה להתחתן אתך , אני פשוט פשוט מיקה , אני אחכה לך שתיהיה מוכנה ״ הוא נושק לי בלחי
״אבל אני אני מוכנה״ אני אומרת והמומה ממה שאמרתי כי כן הייתי מוכנה ״ כשהסתכלתי על עינייך ראיתי , ראיתי את מה שרציתי לראות כול הזמן הזה . תקווה למשהו טוב
משהו שחשבתי שלא יכול להיות לי במיוחד אחרי סם ״
הוא מחייך ״אז קטנטונת היית רוצה לחזור הביתה ?״
״לא , אני לא רוצה לחזור או להשאר . יש לי חלום מאז שהייתי קטנה לגור על יד הים ״ אני מחייכת ״אז למה את מחכה ״
הוא מושיט לי את ידו ואני מחזיקה חזק
יודעת שהפעם אולי הפעם אלוהים יהיה איתי ואני אהיה מאושרת .
רון עזר לי כול כך וליבי מתחיל לפעום בזכותו
אולי אחרי הכול סם כן שומר עלי  אחרי הכול הוא הבטיח שלא משנה מה הוא תמיד יהיה איתי
*****************************************
אחרי שרון נכנס לבית עם הארגזים  אני עמדתי במרפסת מתבוננת בים ובשמש המתכסה בגלים שהיא שוקעת יותר ויותר כמו שרון הבטיח עברנו לגור בקליפורניה ביילי ובוב אמורים להגיע מחר לארוחת ערב ,הם שמחו שהכול הסתדר והתרגשו לראות אותי כמן שאני אותם , אחרי הכול הם משפחה למרות שהתרחקתי אבל רון הזכיר לי כמה משפחה זה חשוב
אני מסתכלת לשמיים ״תודה ״ אני לוחשת ומנשקת את הטבעת שלי ואת שלו ״תודה שלימדת אותי לאהוב ולהאמין ״ אני זורקת את הטבעות לקרקעית הים ״תמיד אהבתי ותמיד אוהב ״ אני לוחשת . ידיים חזקות מחבקות אותי מאחור ״את מרוצה ?״ הוא מנשק את לחי ״מאוד ״ ״מה את עושה ?״ הוא שואל ״נפרדת מחבר אהוב ״ הוא מסובב אותי לכיוונו ״אני אוהב אותך ״
״גם אני ״ הוא מנשק אותי ואני מפסיקה כשאני שומעת את השיר שלנו ״when I look at you של מיילי סיירוס
״משהו מרגיש קצת רגיש ״ אני מקניטה אותו ״אולי , אחרי הכול מסתבר שכן יש לי לב ״ אני מחבקת אותו חזק מסתכלת על הטבעת ונזכרת ביום שהוא הציע לי ביום שהוא הראה לי את הבית
״בייבי אני כול כך אוהב אותך ואני תמיד רוצה להגשים לך את החלומות ,את כול חיי את גרמת לי להרגיש שוב
אני לא רואה את חיי בלעדייך , את הווה והעתיד
מיקה האם תנשאי לי ״
אני יוצאת מהפלאשבק ומגחכת
״על מה את צוחקת ?״ ״סתם נזכרתי ביום שהראת לי את הבית ביום שהצעת לי ״ הוא צוחק ״כן מי היה מאמין שאסור לעשות סקס בחוף ״ אני מרביצה לו בכתף והוא צוחק ״קדימה בואי נכנס קריר בחוץ ״
רון מחזיק לי את היד ושנינו נכנסים לבית החדש לחיים החדשים
החיים שלנו יחד

הייי בנות מחר אני אעלה את פרולוג על החיים שלהם יחד בפעם הראשונה והאחרונה
תודה על הכול אוהבת אותך נפגש מחר