Different People

פרק שמונה

הראש שלי מתפוצץ ,אני פוקחת את עיניי ומסתכלת בשעון השעה שבע בבוקר . ״שיט״ אני שמה את הכרית מעל ראשי כשאני נזכרת באירועי האמש , ״אלוהים ממש זרקתי את עצמי עליו , למה זה קורה לי שוב!״ ״בייבי קומי ״ ביילי נכנסה וקפצה עלי ״אוי ביילי הייתי כול כך שיכורה אתמול ״ היא צוחקת ומוציאה את הכרית ממני היית מצחיקה , אבל היי אם את זוכרת את אמש כנירא שלא היית כזן שיכורה ״ היא קורצת ואני רותנת ״קדימה קומי יש לך בשמונה וחצי פגישה עם סם בראון ״ קמתי בבהלה ״שכחתי לגמרי ״ אני רצה למקלח ״תוציא לי את החליפה האפורה , לא בעצם את הכחולה ״ אני צועקת לביילי
אני לא מאמינה שהוא עוד פעם הורס לי !!!
שפשפתי מהר את גופי ויצאתי לבחוץ , ביילי ישבה על המיטה , לקחתי את הסט הלבן של חזייה ותחתונים שלי ,
שמה מעל חולצה לבנה מכופתרת דקה , מכנס מחוטב כחול גבוהה , ואת הג׳קט התואם ״מתי תתלבשי יותר כבת ולא כבן ״ ביילי אומרת ״מי שמדברת את
מנהלת כספים של החברה הגדולה ביותר בתחום המזון״ אני מותחת קו דק מתחת לעיניי ושמה טונה של קונסילר ״בדיוק אני רואה את כולם בחליפות ולי נמאס ״ ״לבוא בחצאית מיני וחולצה מכופתרת לא כול כך תואם את התפקיד של מנהלת הכספים המצליחה ביותר בשנת 2015 , אני לא מבינה למה לא רצית לעבוד איתי בחברה ״ אני לוקחת מסרק ״אני כן עובדת אתך ״ ״לא במפעל החיים שלנו אלא אצל ביל ״ אני לוקחת גומייה ומרימה את את שער לפקעת ״לא יודעת פשוט זה הרגיש לי נכון להצליח בעצמי ״ היא אמרה בשקט וצביטה קטנה הופיעה
״את לא חושבת שהצלחתי בעצמי.
אני חייבת לזוז ״ אמרתי ויצאתי מהחדר משאירה את ביילי שם .
זה נכון שביל נתן לי הזדמנות אבל עשיתי כול כך הרבה בשביל אותה הזדמנות ולא הפסקתי גם מאז . אני הולכת לכיוון המכונית שלי , מסתכלת במראה ״לנשום עמוק מיקה אל תראי לו שמה שקרה אתמול משפיע עליך ובטח גם הקטע שהוא לא זוכר אותך ״
לעזאזל אך הוא לא זוכר ?!?!
התנעתי את האוטו ויצאתי למשרדים הראשים של מלון ״הוליווד״ בסיאטל
אחרי עשר דקות הגעתי , הבניינים היו עצומים כול כך מפוארים מבחוץ מעניין אך הם מבפנים
אני מראה לשומר את בתעודת זהות שלי וניגשת לקבלה ״שלום יש לי פגישה עם מר בריאן ״ הבחורה הבלונדינית מתבוננת בי בזלזול , אני בשוק היא זו עם החולצה שתכף הכפתורים מתפוצצים ואני זו שהיא מתבוננת ״שמך ?״ ״מיקה , מיקה מתעשיות ביל ״ היא מסתכלת במחשב ״כן , אני רואה תגשי למעלית קומה 20 ״ היא אומרת מבלי להסתכל עלי ״תודה , אגב תפתחי כפתור נראה שקשה להם לנשום ״ אמרתי והלכתי . לעזאזזל מיקה תשתלטו על עצמך
הגעתי למעלית לחצתי על 20 והמעלית טסה למעלה הדלת נפתחת ופי נפתח בהלם זה לא מראה כמו קומה אלא בניין בתוך בניין הכול היה לבן עם גוונים של אדום , הכול היה מעור , מה שהיה הכי מוזר שרוב הבנות שם היו ברונטיות ״אפשר לעזור לך ״ הפעם משהי נחמדה פנתה אלי ״כן יש לי פגישה עם מר בראון , מיקה מיקה בלום מתעשיות ביל בעמ ״
היא מתבוננת ביומן ״כמובן מר בראון יקבל אותך , שבי תוך כמה דקות הוא יגיע.
בדיוק ב8:30 הדלת נפתחה ״מיס בלום הכנסי בבקשה ״
לא לחשוב כמה הוא חתיך לא לחשוב כמה הוא חתיך במיוחד בחליפה התואמת את עינייו
אני נכנסת למשרד הוא היה בדיוק כמו שחשבתי משרד עם נוכחות גברית חזקה בדיוק כמו זה שעומד מולי ״שבי בבקשה ״ ״תודה ״ אני מתיישבת ״שנתחיל?״ אני שואלת ״כמובן אבל לפני זה רציתי לדעת אך את מרגישה , אתמול הייתי נראה קצת לא בגדרך ״ חיוך ממזרי עלה על פניו
המניאק הזה צוחק עלי , הוא מנסה לגרום לי להרגיש לא בנוח , והוא מצליח ״כפי שאתה רואה אני בסדר גמור ״ אני אומרת ומפסיקה לזוז באי נוחות ומתיישרת ״אני רואה ״ אני משתעלת ״שנתחיל ?״
אני שואלת שוב ״כן הבה״
הנה זה קורה ...