השטן אומר שזה טוב לוותר.
המלאך אומר שאסור אף פעם לוותר.
אבל מי מהם אומר את מה שנכון בשבילי?
30.9.15
קוראים יקרים,
נתתי לעצמי לילה לנוח על זה, לישון והגעתי למסקנה.
אני מוותרת.
מרימה ידיים.
אתמול אני הוכיתי ונאנסתי, לא יודעת אם לקרא לזה אונס מאחר ולא ממש עשיתי משהו בשביל למנוע את זה.
לפחות אני לא אמות בתולה.
תצחקו... זה מצחיק.
אל תעשו את הטעות שאני עשיתי. את הסודות שלכם, תשמרו לעצמכם. אי אפשר לסמוך על אף אחד בעולם הזה.
אספר לכם בקצרה:
לפני כמה שנים אני עברתי חרם נוראי בכל שנותיי לומדת ביסודי.
את הצעקות של אמי ואבי הייתי שומעת, הוריי מתגרשים, אני הולכת עם אבי.
אביגיל הגיעה, אביגיל הלכה.
לגבריאל נתתי את ליבי ואת אמוני, גבריאל גזר אותו וניפץ לי את כל מה שהיה לי.
ואתמול קרה מה ששבר אותי.
אני מרגישה שבורה, עלובה ומרגישה כמו שקית שעפה באוויר.
אגלה לכם מי אני, רק בגלל שאני יודעת שאני לא עומדת להפסיד מזה כלום.
אני אדל, האדל הפריקית, זאת שתמיד לובשת שחור.
ובעוד כמה דקות זה יהפוך לאני הייתי אדל.
בעוד כמה דקות אני ואת ניפגש אביגיל, אנחנו ניהיה ביחד. לנצח.
אני בדרך.
אני מסיים לקרא את מה שכתבה אדל. זה שובר אותי, אני יודע שהייתי טיפש ואדיוט לגמרי. אני שמוק וזה לא חדש שלי.
אני ממהר לקום מהמיטה, אני לא רוצה לאבד את אהבת חיי בגלל שטות.
אני אוהב אותה ואין לי מושג מה גרם לי לפעול כמו שפעלתי.
היא העלתה את הפוסט לפני שעתיים, אולי יש לי עוד מזל. אני יודע שלא אך ארגיש רע אם לא אנסה.
כמה דקות אחרי אני כבר עומד בתחילת הרחוב שלה. אני רואה את האמבולנס, שומע צעקות ויבבות בכי. זה מרגיש כמו סרט אימה בו אני רק רץ אל אותה הגופה ששוכבת שם חסרת חיים.
הם קובעים את מותה אך אני נשאר ועומד מעליה, בוהה בה מלמעלה.
״אהובתי...״ דמעה זולגת מעיניי, ברכיי צונחת על הריצפה ואני מחזיק את ידה, בוכה אל תוכה.
אני מייבב ולא שם לב למה שקורה סביבי או למי שנמצא סביבי. מה שהם אומרים לי לא מצליח לחדור אלי.
״מה עשיתי?!״ אני צועק ומתכופף אליה, מעביר את ידיי על פניה.
אני יודע שאני בוכה לפני עשרות אנשים, אני יודע שזה נוראי אך אני לא מצליח שלא לבכות.
״אני אוהב אותך כל כך...״ קולי נגמר ומה שנותר לי לעשות בשביל להעביר את המילים זה לנשק את שפתיה. כך אני עושה.
מנסים להרחיק אותי מגופה אך אני רק נצמד אליה יותר. אני שואף את ריח המוות שנודף ממנה, לא מוכן להאמין שהיא הלכה, אחרי הזמן הקצר שהיה לנו ביחד, לא טעמתי ולא מיציתי אותה עדיין.
״מקווה שיהיה לך טוב יותר שם.״ אני אומר לפני שאני מתנתק בלי רצון ממנה - לנצח.
YOU ARE READING
Scream of the devil (Straight line)
General Fiction-"Scream of the devil, is our pain." אנחנו נולדים עם דף חלק שאותו אנחנו צריכים למלא, כך גם לשטן, אז אל תשכח שגם לשטן פעם היו כנפיים איתם היה עף במרומים. כשדפו של השטן הוכתמה, כך גם חיו. כנפיו נשרו אך צעקת כאבו ממשיכה להשמע בכל לילה. #שני בסדרה(Stra...
