ואז שמעתי.. את הדלת כניסה לחדר נפתחת ואז מישהו בא לכיוון חדר השינה שלי.. לקחתי כרית שהייתה זרוקה על הרצפה וחיכיתי לראות מי זה..
וזה היה סבא שלי..
סבא: "מה קרה מתוקה?"
אני בכיתי חזק כל כך ורצתי אליו הוא הרגיע אותי עם החיבוק המלטף
אני: "זה כלום סבא אל תדאג.."
והוא הודיע לי שהוא וסבתא הולכים לסידורים הוא עשה תנועות של גרשיים נשק לראשי והלך והרגשתי מבולבלת.. אני הוצאתי תמונה של אבי ואמי שהייתה במגירה שנמצאת בשולחן קטן ליד מיטתי והתחלתי לדבר אליהם: "אמא ואבא.. אני יודעת שאני לא ממש מכירה אתכם.. ואני בטח השתגעתי אם אני מדברת אל תמונה.."
העיניים שלי התמלאו בדמעות..
אני: "אני פשוט צריכה הורים עכשיו.."
התחלתי לבכות
אני: "שיבטיחו לי שהכל יהיה בסדר.."
נחנקתי מהדמעות ולחשתי בשקט: "אני מתגעגעת אליכם כל כך.."
חיבקתי את התמונה הספוגה מדמעות והחזרתי אותה למגירה
נקשו בדלת ושפתחתי ראיתי את ג'ייק,
לא היה אכפת לי שאני כועסת עליו קירבתי אותו אליי ובכיתי על חולצתו
ג'ייק: "מה קרה?"
אני: "אני לא יכולה להגיד לך.."
והמשכתי לבכות
ג'ייק הנהנן בהבנה והמשיך לחבק אותי , לא שיש לו ברירה כי אחזתי בו חזק
אני המשכתי לבכות הרבה זמן..
וג'ייק נשאר שם מלטף אותי בשביל להרגיע אותי..
עד שראיתי חושך
נרדמתי..
התעוררתי שאני במיטה שלי מכוסה היטב עם פתק מג'ייק: "את נרדמת עליי אז סחבתי אותך למיטה שלך אם את מתעוררת אז תדעי שאני ממש מצטער על מה שקרה עם דין ותודה על ההבנה שאנחנו לא יכולים לדבר מול אנשים.. אני רק מקווה שיום אחד תסלחי לי..על זה שאני מסתיר ממך דברים.."
אני גיליתי שעשר בבוקר! ואני לא בבית ספר!
אני התקלחתי ולבשתי חולצת בטן שחורה טייץ שבע שמיניות שחור ופלאנל משובץ בצבע אדום אספתי את השיער לקוקו בלוף ורצתי לבית ספר
שראיתי את מיה שון ודין יוצאים מהשער
מיה: "איפה היית?!"
היא רצה לחבק אותי
אני: "שכחתי לכוון שעון ולא התעוררתי.. וכמו שאתם יודעים אין לי ממש הורים שיעירו אותי.."
שון דין ומיה השפילו מבט
מיה: "סליחה.."
אני: "זה בסדר.."
דמעה הופיעה בעיני אבל ניסיתי לשנות נושא..
אני: "אז.. מה אתם עושים פה במקום ללמוד? מבריזים?"
שון: "יש ביטול"
אני: "אז סתם נלחצתי ובאתי לפה?"
דין בא לתת לי חיבוק
דין: "כנראה שנתקעת איתנו"
גיכחתי
אני: "טוב מה עושים?"
מיה: "ביי דין ושון.."
היא גררה אותי ואמרה: "אנחנו הולכות לקנות שמלות לנשף!"
אני: "שיט! נכון , הנשף בקרוב"
מיה: "הם הולכים לקנות חליפות ואנחנו עושות שופינג בקניון!"
היא התלהבה וקפצה במקום
מיה: "למה את לא קופצת איתי?"
היא הפסיקה לקפוץ
אני: "אין לי כסף לשמלה... אני יודעת שאת בטח חושבת אולי לסבים העשירים שלה יש אבל זה לא נכון.. אין להם כסף בשביל לקנות בית מספיק גדול כדי שגם אני יגור איתם.. בגלל זה אני גרה לבד במלון.."
מיה חיבקה אותי ואמרה: "את לא צריכה לדאוג... יש לך אותי.."
זה די נכון.. המשפחה של מיה טחונה! הם כל יום עושים מסיבות עם עשירים אחרים בגלל זה כל פעם שאני ומיה נפגשות זה רוב הזמן אצלי..
אני: "אני לא יכולה לתת לך לשלם לי על שמלה.. במיוחד על שמלות כאלה.."
מיה: "כאלה?"
אני: "את יודעת.. מפוארות.."
מיה: "נו קדימה זה יהיה מהכסף שלי.. מתנה ליום הולדת.."
אני: "יש עוד זמן.."
מיה: "קדימה נו.. אל תבאסי.. זה מה שחברות עושות.. תומכות זה בזה בשעת משבר.. נו.. מה את אומרת?"
YOU ARE READING
The Queen Of Hearts
Romanceבר היא השדכנית הכי טובה בתיכון שלה, ובכך זכתה בכינוי מלכת הלבבות, היא אף פעם לא חוותה אהבה.. קראו בשביל לדעת מה קורה כשהיא מבטיחה לחברתה הטובה שתשדך לה את התלמיד החדש בזמן שהיא הבטיחה למתבודד המסתורי דייט עם חברתה. (תמונות של הדמויות מפרק 11-19 , 7...
