פרק 5

210 21 3
                                    

אזהרה: בפרק הזה יהיה תוכן מיני
וראיתי הודעה מיונתן האקס של דנה
בהודעה היה כתוב:"עם מי דנה מסתובבת הם נראים מאוהבים בטירוף"
אני רשמתי לו:"הם רק ידידים וזה לא עניינך יבן שרמוטה אני יודעת על הזונה שלך"
ואחרי זה שלחתי לו גם "אל תטרח לשלוח לי הודעות אני חוסמת אותך" באתי לחסום והוא שלח לי הודעה "אני יודע שאת מקנאת בה" וחסמתי אותו
אחריי היום פשוט רציתי לישון חשבתי על הרגע הרומנטי עם דין על ההרגשה של הצביטה בלב שאני חושבת על דנה וג'ייק ביחד פתאום קיבלתי הודעה מאנונימי
"היי" אני שלחתי "יונתן תפסיק לשלוח הודעות!!!" קיבלתי הודעה "זה לא היונתן שאת מדברת עליו" עם אימוג'י צוחק ואז קיבלתי שיחת טלפון ועניתי: הלו?
האנונימי: "זה ג'ייק"
אני:"ג'ייק?! איך השגת את המספר שלי?!"
ג'ייק: "מדנה"
אני: "אם כבר מדברים על דנה איך הולך בינכם?.."
ג'ייק: "היא ילדה ממש מדהימה אבל אני לא יודע עם לעשות צעד.."
אני: "איפה אתה נדבר פנים מול פנים?"
שמעתי דפיקות בדלת פתחתי וראיתי את ג'ייק: "הכל תלוי בהחלטה שלך כדי לי לעשות צעד או לא?"
אני הרגשתי שיש לי הזדמנות למנוע מג'ייק להתאהב בדנה אבל אני לא יכולה לעשות את זה לחברה הכי טובה שלי..
אני: "אני לא יכולה להחליט בשבילך אבל לפי איך שאתם נראים אתם לא תתאכזבו אם תצאו.."
הוא השפיל ראש וחייך
ג'ייק: "את יודעת מה את צודקת אני הולך להציע לה להיות חברה שלי.."
הייתי בשוק איך תוך יום אחד אפשר להתאהב תוך יום? הכל קורה פה מהר מדי.. הוא הלך ועצמתי עיניים
התעוררתי בבוקר עם עיניים אדומות בכיתי מתוך שינה? התארגנתי וראיתי מלא הודעות מדנה:"נחשי למי יש חבר","אני מאוהבת" ועוד הודעות כאלה סיימתי להתארגן והלכתי ברגל לבית הספר ראיתי את ג'ייק ודנה מתנשקים
איכ אני אצטרך לסבול את זה עכשיו בכל יום ראיתי דין והלכתי אליו
דין: "הם באמת חייבים לעשות את זה מול כולם"
אני לא עניתי פשוט בהיתי בג'ייק
דין: "יש לך קראש עליו נכון?"
אני: "אני לא בטוחה עדיין אף פעם לא חוויתי אהבה"
היה שקט ואז דין לקח אותי לצד ואמר לי: "אולי אנחנו צריכים להעמיד פנים שאנחנו זוג.."
אני: "דין אני לא יכולה.."
דין: "נו קדימה אני לא אהיה עד כדי כך נורא.."
אני: "זו הבעיה!.."
אמרתי והלכתי הוא החזיק לי את היד
דין: "תספרי לי מה קורה.."
אני: "ג'ייק כבר איתה ואני לא מסוגלת להפריד בינהם.. ואני מתחילה להרגיש רגשות כלפיך.." אמרתי בדמעות
היה שקט
דין: "אני צריך ללכת.."
הוא התרחק
יופי איבדתי את שני הבנים היחידים שזה יהיה נורמלי לחבב
*אחרי השיעור האחרון* היה לי קשה להתרכז התחלתי לבכות הלכתי מהכיתה ונתקלתי במר פרנקלין
מר פרנקלין ראה שבכיתי והוא ניגש אליי
מר פרנקלין: "בואי תספרי לי מה קרה.."
אני: "בוא לפינה שקטה"
הלכנו לחדר שלו ופשוט היינו בשקט ואז הוא אמר: "אני רוצה לדעת מה קורה ואל תשקרי לי"
אני: "נמאס לי להכחיש אני מתחילה להתאהב בדין וג'ייק משגע אותי"
אמרתי בבכי
מר פרנקלין: "אם הם לא קולטים איזה ילדה מיוחדת את הם סתומים אני הבנתי את זה עוד שהייתי בכיתה י' ואת רק עלית לחטיבה הייתי דלוק עלייך"
הוא התקרב אליי
אני: "אני חושבת שאתה חמוד וברור שאתה לא מכוער אבל אסור לנו להיות ביחד... אז.."
מר פרנקלין: "אני לא אספר אם את לא תספרי" הוא אמר והתקרב בחיוך הוא התחיל לנשק אותי בצוואר ולנסות להפשיט אותי וניסיתי להשתחרר
אני: "תעזוב אותי! בבקשהה!"
הוא הצמיד אותי לקיר עד ששמעתי דלת נפתחת..

The Queen Of HeartsWhere stories live. Discover now