The Queen Of Hearts

פרק 60

מי שאני אצטרך לדגמן איתו הוא מר פרנקלין?!
תמיד ידעתי שהוא צריל להיות דוגמן אבל זה היה לפני האונס...
מר פרנקלין: "שלום בר.."
אני: "ה..ה..היי.. מר.. פר..נ..ק..לין.."
זיכרונות נוראיים מהרגע בו הוא אנס אותי הופיעו לי בזיכרון
מר פרנקלין: "פה זו לא הכיתה בר.. תקראי לי בשמי הפרטי.."
אני: "או..קיי.. דני..אל"
אף פעם לא היה לי מקרה כל כך נוראי של גמגום
לואי: "אני רואה שאתם כבר מכירים..."
דניאל: "כן.."
הנהנתי
לואי: "בואו נתחיל בעבודה!"
הלכנו לחצר היא הייתה יפה!
מזרקה עם דגים ליד גינה עם מלא פרחים בצבע סגול
דניאל: "אם את חושבת שאני כועס שפיטרו אותי בגללך.. את טועה.. אני לא הולך לפגוע בך.."
ושמעתי אותו ממלמל בשקט: "לא מול האנשים.."
אני רציתי לגשת אל לואי להגיד לו שאני לא יכולה לעבוד עם מר פרנקלין.. דניאל.. אתם יודעים..
דניאל: "בר לאן את חושבת שאת הולכת.."
אני: "ל..ל.."
ניסיתי לחשוב על תירוץ
דניאל: "אם תספרי ללואי איך את מכירה אותי.. אני אפגע בך חזק כל כך שלא תביני מאיפה זה בא.. האם אני מובן?..."
הנהנתי במהירות והלכתי קרוב לבת אל..
בת אל: "הכל טוב בר?"
אני: "כן.. פשוט.. לחוצה מדניאל.."
בת אל: "כן הוא חתיך נכון?"
היא הסתכלה עליי במבט תחמני..
אני: "בת כמה את?"
בת אל: "16"
אני: "גם אני! ואת יודעת בן כמה מר פרנ.. דניאל?"
בת אל: "כמה?"
אני: "21"
בת אל: "מה?!"
אני: "כן.."
בת אל: "רגע.. איך את יודעת?.. את מכירה אותו?"
אני: "סוג של.."
בת אל: "אוקיי.. אני לא אתערב.."
לואי: "בר ובת אל תתקרבו אליי"
הלכנו אל לואי
לואי: "תשבו ליד המזרקה"
עשינו כפי שאמר...
לואי: "עכשיו תשבו ותצחקו.. מצדי תדברו ותצחיקו אחד את השנייה באמת.. הצילומים צריכים להיות טבעיים.."
אני פשוט התחלתי לצחוק ללא סיבה בתקווה שמשהו בסוף באמת יצחיק אותי..
בת אל התחילה לצחוק
בת אל: "הצחוק שלך כל כך מצחיק יואו את הורגת אותי..."
אני התחלתי לצחוק באמת
אני: "גם שלך!"
לואי: "מושלם! תמשיכו.."
המשכנו ואז הוא אמר: "קחו מעט מים טיפות מים ותתיזו אותן באוויר.."
עשיתי כפי שהוא ביקש..
וגם בת אל..
*כעבור חצי שעה*
לואי: "מעולה בנות עכשיו תצטלמו ליד דניאל הלכנו ליד דניאל.."
לואי נתן לנו לעשות כל מיני פוזות
ובסופו של דבר לואי ביקש ממני לעשות פוזה כמו צילומים לנשף..
לואי: "כן בר יד על המותן.. רגל קדימה דניאל יד ימין על הכתף של יד שמאל על המרפק שלה.."
הרגשתי אותו מלטף לי את המרפק והכתף.. ולא הרגשתי כל כך בנוח עם זה..
לואי: "רגל קדימה דניאל"
דניאל נצמד אליי בצורה מטרידה..
לואי: "מצוין!"
הוא צילם תמונה שלנו..
לואי: "בר מה קרה? החיוך פה נראה מאולץ.."
אני: "סלי..חה"
לואי: "עוד צילום עכשיו.."
ניסיתי לדמיין מישהו אחר.. ניסיתי לדמיין שזה ג'ייק ושאנחנו בנשף..
לואי: "כל הכבוד בר! זה יותר טוב!"
השתחררתי במהירות 
לואי: "רק עוד פוזה אחת בר!.."
אני: "מה לעשות?"
לואי: "תחזרי אל אותה פוזה עם דניאל"
אני עשיתי את זה בזריזות רק שיסיים עם זה..
לואי: "עכשיו תסתכלו זה על זה ותיראו מאוהבים!"
סובבתי את הראש שלי לאט אל דניאל והוא גם סובב את הראש
אבל זה היה עוד יותר קשה שאני צריכה להסתכל עליו..
לואי: "שלוש ארבע ו.."
ההפלאש המעצבן הגיע...
לואי: "יום צילומים מצוין כולם ניפגש בעוד שבועיים אותו מקום.."
הלכתי מהר לחפש את הבגדים שלי..
בחדר הלבשה.. דניאלה הלכה והיא לא אמרה לי איפה היא שמה אותם אז אני צריכה לחפש..
בסופו של דבר הסטודיו נהיה ריק מאנשים.. אפילו לואי הלך..
ואז שמעתי את קולו וחשתי צמרמורת..
דניאל: "מחפשת את זה?"
הסתובבתי והבגדים שלי היו אצלו...