פרק 32

134 14 2
                                    

קמתי הסתכלתי בתאריך ונזכרתי שהאורח שלי אמור להגיע...
כן.. המחזור..
הופתעתי לגלות שהמחזור לא הגיע..
זו לא פעם ראשונה שהוא לא מדייק הופתעתי בגלל שסוף סוף משהו טוב קורה בחיים שלי
התלבשתי והלכתי לבית ספר
*סיום הלימודים*
מיה באה לכיוון שלי ושאלה: "אפשר לישון אצלך היום?"
אני: "זו שאלה בכלל?!"
מיה ואני: "ערב בנות!!!"
דין ושון הסתכלו עלינו במבט מוזר ואני ומיה צחקנו
שון: "אני בחיים לא אבין בנות..."
דין: "כמה שאתה צודק.."
אני נפרדתי מדין והתנשקנו
וחזרתי למיה שהיא ושון התנשקו
אני: "שון תעזוב לי את הטרמפ!"
שון צחק ומיה בעטה בי
אני: "אאו!"
וצחקנו
נכנסנו למכונית של מיה והיא אמרה: "את יודעת מה אנחנו צריכות להיום?"
אני: "מה?"
מיה: "מסיכות פנים!!!"
אני: "אומייגאד כן!! ערב טיפוח לפני נשף!!!"
מיה: "אנחנו נוסעות לקניון!"
אני: "אני לא יכולה עכשיו.. אני צריכה לעזור במלון.. סורי.."
מיה: "זה בסדר אני אקנה לבד..אני לא כועסת ולא מאוכזבת.. אני מבינה אותך.. אני לא הייתי רוצה להיות במקומך.."
אני: "תודה.."
שאר הנסיעה הייתה שקטה
אני נפרדתי ממיה ונכנסתי למלון והלכתי לעזור להחליף סדינים
אחריי כמה סדינים מלוכלכים ירדתי לקבלה לבדוק איפה סבא וסבתא שלי וראיתי את קבוצת הפוטבול מחכה בכניסה
אני פניתי לקיילב כי 'אסור' לי לדבר עם ג'ייק מול אנשים ואני גם לא רוצה כרגע..
אני: "קיילב מה אתם עושים פה?"
קיילב: "באנו לעזור.. את יודעת במטלות וכאלה.."
אני: "תודה.."
קיילב: "אין בעד מה!"
נתתי לחלק מהם להמשיך להחליף סדינים ולחלק מהם לנקות את הבמה שצוות הבידור נהג להופיע עליה
ואני הלכתי לנקות שולחנות בחדר האוכל הריק
הדבר היחידי שנשמע זה רעש של אנשים מהבריכה או הרעש של הקבוצה שמנקה בחוץ
ואז קיילב בא לכיוון שלי
אני: "וואי קיילב אתה לא מבין כמה אני חייבת לך!.. "
קיילב: "זה לא היה רעיון שלי..."
אני: "אז של מי?"
קיילב: אני לא אמור להגיד לך את זה..
ואז נפל לי האסימון
אני: "זה של ג'ייק נכון?"
קיילב: "יאפ.. ואת לא שמעת את זה ממני.."
הראיתי לו יד שנועלת את הפה עם מפתח ומשליכה את המפתח לים..
הוא הלך וחשבתי על הסיבה היחידה שג'ייק יעשה דבר כזה...
הוא מרחם עליי... אוף אני שונאת להיות זו שמרחמים עליה.. אני מרגישה סוג של מושפלת ממנה..
המשכתי לנקות את השלחנות ולעשות עוד כמה מטלות קטנות ואז הלכתי לקיילב ואמרתי לו: "תודיע לקבוצה שלכם שהם יכולים להפסיק וללכת ושאני מודה להם על העזרה..." הסתכלתי אל ג'ייק מבט מהיר ועליתי לחדר שלי
התקלחתי ולבשתי פיג'מה של דונאטס
הכנתי לי ולמיה פופקורן
מיה הגיעה בדיוק שהפופקורן נהיה מוכן..
אני והיא מלמלנו צרחות התרגשות קפצנו והתחבקנו..
אני: "זו פעם ראשונה שאת ישנה אצלי!"
מיה: "כן איזו התרגשות!!!"
בזמן שאני ומיה מרחנו מיליון קרמים ואז מסכות התחלנו לדבר..
מיה ואני התחלנו לחסל פופקורן למרוח לק אחת לשנייה ולדבר..
מיה: :יש לי דגל אדום..."
אני: "לפני הנשף? באסה לך.. רוצה גלידה?
מיה: נראה לך? השמלה לא תעלה עליי.."
אני והיא גיכחנו
מיה: "ולך יש דגל אדום?"
אני: "אמור להיות לי אבל הוא מאחר.."
המבט של מיה ירד..
אני: "הכל בסדר?"
מיה: "את ודין עשיתם את זה?.."
אני: "האמת שכן.. למה?"
מיה: "השתמשתם באמצעי מניעה?"
המבט שלי נפל
אני: "את מנסה להגיד לי..."
מיה: "בר יש סיכוי שאת בהריון!..."

The Queen Of HeartsWhere stories live. Discover now