The Queen Of Hearts

פרק 27

וראיתי את הבן אדם האחרון שבא לי לראות...
עדיין נקודת מבט דין:
ג'ייק היה חייב להשכיר חליפה דווקא במקום שאני משכיר הוא והעדר שלו, כמה שחקני פוטבול עם חבר של אחות של אשלי ג'ייקוב? לא קיילב ויש גם איזה סטיב אחד..
אני: "אחי קלוט ג'ייק הביא את אבא שלו לקנות חליפה"
שון גיחך ואמר: "אין לאשלי בושה להסתובב איתו?"
אני: "כן הוא צעיר יותר מהמורה שהיה ל-יא'4"
שון: "מר פרנקלין?"
אני: "אני לא רוצה לשמוע את השם המזוין הזה יותר בחיים.."
שון: "זה שם משפחה שלו.."
אני גיכחתי ואמרתי: "אחי בא לי לפוצץ את הג'ייק הזה אני אבל מתאפק בגלל בר.."
שון: "למה הוא מעצבן אותך כל כך?"
אני: "אתה יודע.. דנה.. אבל התגברתי על זה מה שמפריע לי זה שהוא מציק לבר.. אני צריך לדאוג להרחיק אותו ממנה.."
שון:  "נשמע כמו אשלי.. אתה לא רוצה לסכסך.."
אני: "יפה לי בלונד?"
שון צחק ואמר: "אני לא יכול לראות קשר משפחתי בינך לבין אשלי"
אני: "חח טוב אבל עכשיו ברצינות , לפי מה שקרה באותה שבת הם כבר מסוכסכים... אני רק רוצה להגן עליה אני יודע כמה היא נפגעה ממנו אני הרגשתי את זה גם אם היא לא סיפרה לי.."
שון: "טוב רק תיזהר אחי.. אל תעשה משהו שתתחרט עליו.."
ובזה השיחה שלנו הסתיימה..
נקודת מבט בר:
מיה: "חח איזה סתומה אני.. הוא העביר לי פתק אם המספר טלפון שלו ואמר לי להביא לך.."
אני: "חח אמרת לו שיש לי חבר?"
מיה: "לא מספר טלפון בשביל לצאת איתך.. מספר טלפון כי הוא רוצה שתהיי הדוגמנית הראשית בקולקציית השמלות שלו!!!"
הייתי בהלם אף פעם לא היה לי גוף כמו של דוגמניות הוא כן היה רזה אבל אני לא אהבתי אותו.. וזה שמישהו שהוא לא רק דין אומר שאני יפה. זה העלה לי את הבטחון
מיה: "אני כל כך שמחה בשבילך!!"
הדבר היחידי שעשיתי היה לחייך חיוך על הפנים
מיה: "למה את לא מתלהבת כמוני? הכל בסדר?"
אני: "אני לא ממש חושבת שאני מתאימה לתפקיד וג.."
מיה קטעה אותי ואמרה: "את הכי מתאימה לתפקיד!"
אני: "אני לא חושבת שאני מתאימה למקצוע הזה ושהוא לא יבין אותי לא נכון זה מחמיא לי והכל אבל אני לא מהאנשים האלה שאוהבים לעשות פוזות למצלמה וגם אני לא רוצה להיחשף בעיתון ושאנשים יעבירו עליי ביקורת.."
מיה: "אם מישהו יעיז לרדת עליך אני אתלוש לו את הידיים ואז אחבר את הידיים שלו בחזרה, רק בשביל שאני אוכל לתלוש לו אותם שוב!"
גיכחתי , מיה כזאת חברה טובה מה עשיתי שמגיע לי אותה?
מיה: "נו מה את אומרת?"
אני: "מיה שום דבר שתגידי לא ישנה את דעתי.."
מיה: "לפחות תחשבי על זה.. כל מה שאת צריכה לעשות זה להתקשר אליו.. ויש לך לחשוב על זה למשך שבוע.. הוא אמר שאם לא תחזירי לו תשובה עד אז הוא ימצא מישהי אחרת.."
אני: "בסדר אני אחשוב על זה.."
מיה: "אוקיי.. אבל תחשבי על זה בחיוב כן?"
חייכתי חיוך קטן כי לא היה לי מה להגיד..
מיה: "תשמרי את החיוך לצילומים.."
אני גלגלתי את העיניים ובהיתי בדרך
אחרי כמה דקות מיה עצרה ליד המלון
אני: "ביי מ' תודה על הטרמפ!"
יצאתי מהמכונית בזריזות ואז החלון נפתח
מיה: "ב' , לא שכחת משהו?"
הסתכלתי עליה במבט מבולבל והיא הושיטה לי את הפתק מהמוכר
אני לקחתי את הפתק ממנה ואז היא אמרה לי: "ביי דוגמנית"
אני: "אני לא דו.."
היא סגרה את הדלת של החלון והוציאה לי לשון
וגיכחתי למראה ההתנהגות הילדותית..
היא נסעה ונכנסתי למלון
עליתי לחדר שלי והנחתי את התיק על הספה ותליתי את הפתק על המקרר במטבח..
התקלחתי בזריזות לבשתי פיג'מה ואספתי את שיערי
נכנסתי למיטה חושבת על ההצעה עד שנרדמתי..
-
לא סוף מותח.. עוד פעם.. אבל כולנו יודעים שיש עדיין עניינים לא פתורים..
יום נפלא למי שטורח לקרוא את הסיפור ❤