פרק 37

130 14 4
                                    

אליס הסתכלה עליי במבט מבולבל..
עדיין נקודת מבט מיה:
אליס: " למה את מתכוונת?"
אני הסברתי לה על ההצעה ועל מה שקרה עד עכשיו..
אליס: "עכשיו אנחנו הולכות לספר לבר!!!"
היא לקחה את היד שלי ומשכה אותי למכונית שלה
היא נהגה כל כך מהר שעוד שנייה הקאתי
הגענו למלון ודפקנו על הדלת
נקודת מבט בר:
פתחתי את הדלת וראיתי את מיה ואליס הן נכנסו והתיישבנו כולנו על המיטה שבחדר שלי..
הן לא הפסיקו לחייך
אני: :קיבלתן החזר?"
מיה: "היי אם מדברים כבר על כסף.."
אליס התפרצה ואמרה: "המוכר שהציע לך לדגמן משלם כסף למי שמדגמנת!"
אני הייתי מופתעת
אני: "מה?!"
מיה: "היי אני רציתי להגיד את זה..."
הן גיכחו..
אני: "איזו סתומה אני שבזבזתי את ההזדמנות להשיג כסף לסבא וסבתא שלי!"
השפלתי מבט
אני: "כמה כסף?"
מיה: "500 ליום צילום אחד!"
ראיתי שהן לא מפסיקות לחייך
אני: "אתן מאושרות מזה שפספסתי את ההזדמנות?"
גיכחתי
מיה: "לא.. אנחנו מאושרות מזה שאם עכשיו תזיזי את התחת שלך להרים אל לואי המוכר טלפון.. הוא יקבל אותך!!!"
חיוך גדול נפרס על פניי וחיבקתי אותן
אליס: "חסר לך שאת לא עושה את זה עכשיו! כי אז אחותי תתקבל.. והיא תהיה פרחה יותר מתמיד!"
אני: "איך?!"
מיה: "פגשתי אותו בחנות בזמן שהחזרנו את הבדיקת הריון.. ושכנעתי אותו לתת לך הזדמנות.."
היא העיפה את השיער שלה לאחור בשחצנות ואמרה: "אני יודעת שאני חברה מעולה.."
אליס ואני גיכחנו
אליס: "למה את מחכה דוגמנית?"
רצתי למקרר וחייגתי את המספר של המוכר
לואי: "מי זו?"
אני: "בר סמית' , המשרה פנויה?"
אמרתי אפילו שידעתי כבר מה הולך לקרות..
לואי: "אוי התחלתי לדאוג שלא תתקשרי.."
גיכחתי
אני: "עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.."
לואי: "מסכים עם כל מילה!"
אני: "מתי הצילומים?"
לואי: "בעוד שבועיים יהיו צילומים עם כל שאר הדוגמנים אבל בגלל שאת הדוגמנית הראשית את מתחילה בעוד שבוע!"
אני: "מעולה!"
לואי: "מתוקה יש לי פרטים אחרונים לסגור גם לגבי כמה תצוגות אופנה חשובות אני אסמס לך יום לפני פרטים על המקום.. טהטה!"
הוא ניתק
חזרתי לחדר
העמדתי פנים שאני מאוכזבת בשביל לעבוד על מיה ואליס
אליס: "מה קרה?"
אני: "הוא אמר שהוא שינה את דעתו והוא לא מוכן לעבוד עם מישהי לא מקצועית ו.."
לא יכולתי להתאפק צחקתי
מיה זרקה עליי כרית
וצחקנו כולנו
מיה: "תשמרי את החיוך לצילומים דוגמנית.."
אליס: "באמת האמנתי לך לרגע.."
מיה: "שיש לה חדשות שמחות והיא מנסה לעבוד על מישהו היא אף פעם לא מצליחה.."
זרקתי את אותה כרית שהיא זרקה עליי עלייה
וצחקנו
הן נשארו אצלי והמשכנו לדבר עד הערב
ואז הן הלכו..
התקלחתי התלבשתי ועשיתי שיעורי בית בשולחן האוכל..
ואז סבא נכנס והתיישב על הספה הוא סימן לי לבוא
סגרתי את הספרים
ובאתי לשבת לידו
סבא: "היי מתוקה"
אני: "היי.. אז התחלתם בכימותרפיה.."
סבא: "כן.. אני רק רציתי להודות לך על העזרה.. את ילדה צעירה.. את לא צריכה לעבור את זה.."
אני הנהנתי בשקט והשתדלתי לא לבכות
התלבטתי אם לספר לו על ההצעה...
אבל בסוף החלטתי להשאיר את זה בסוד כדי שאני אפתיע אותו ואת סבתא שאני אקבל את המשכורת הראשונה..
סבא: "טוב אני צריך לזוז לטפל במלון.. מחר אני צריך שתעזרי לאח של ג'ף בקבלה עד שהוא יחזור.."
אני: "אוקיי.."
הוא הלך והלכתי לישון
*בוקר*
התעוררתי לחוצה בגלל כמה דברים..
א. אני חוזרת לבית ספר אחריי שלושה ימים שבהם הברזתי ובעצם אף אחד לא ראה אותי מאז הנשף..
ב. אני אפגוש את דין שאין לי מושג אם הוא ידבר איתי או מה ייקרה..
התלבשתי והלכתי ברגל הגעתי לשער ודין רץ אליי ונישק אותי..
-
סליחה שלקח לי זמן להעלות את הפרק ושאני מעלה אותו בשעה כזאת..
אוהבת אתכן ♡

The Queen Of HeartsWhere stories live. Discover now