פרק 70

96 12 4
                                    

ולאט לאט.. נרדמתי..
נקודת מבט ג'ייק:
אליס: "אוקיי.."
היא ניתקה את השיחה
כולם הסתכלו עליי..
אני: "נפרדנו.. כן.. זו החלטה משותפת של שנינו.."
דין: "למה?"
אני: "קשר מרחוק זה קשה לנו מדי.."
אמרתי והרגשתי כאבים בחזה..
דנה: "טוב נראה לי שהגיע הזמן שנלך.."
לא עברה דקה ונשארתי לבד..
הלכתי למרתף המשקאות של ההורים שלי..
בעטתי בכל דבר שעמד בדרכי
ישבתי על הרצפה פותח ארגז בירות.. הוצאתי משקה והתחלתי לשתות הטעם צרב לי.. הרבה זמן שלא שתיתי..
אני יודע שזה מפגר לשתות במקום להתמודד עם הבעיות שלי.. אבל עם הבעיה הזאת.. אי אפשר.. בר הולכת לעזוב..
דאמט!
בר באמת עוזבת אותי
התחלתי לבכות..
כן אני בן ואני בוכה..
גם אני בן אדם.. וברגעים קשים אני נשבר!
פתחתי את הטלפון שלי ותמונת מסך הבית שלי קפצה..
התמונה שאני צילמתי את בר מחזיקה לי את היד.. מחייכת וצוחקת..
זה חימם לי טיפה את הלב..
אבל אז נזכרתי את הבכי והעצב שנפרדנו.. הלוואי שהיא תישאר.. איתי.. כי אני צריך אותה.. אני יכול לעשות אותה מאושרת! יותר מכל בן שהיא תפגוש באוסטרליה..
סיימתי לשתות את הבקבוק וזרקתי אותו על הרצפה הוא נשבר ואחד מחלקי הזכוכית שרט אותי בסנטר..
ירד לי הרבה דם שנזל לצוואר אני בטח נראה כמו הפילטר סנאפצ'ט של הקיא עם קשת.. הפילטר האהוב על בר.. רק שההבדל הוא שבקשת הזאת יש רק צבע אחד.. אדום
חשבתי על זה שאם בר הייתה איתי היא בטח הייתה כבר מחטאת את האזור ואולי גם נותנת לי את הנשיקות המתוקות שלה..
אני רוצה לשמוע את הצחוק החמוד שלה שהיא טוענת שהוא מוזר מתגלגל עוד פעם..
לדבר איתה עד אין סוף
ללטף את שיערה החום כהה הגלי..
לבהות בעינייה הכחולות עד שהיא תרדם כי עיניים כאלה יפות לא ירדימו אותי..
עמדתי לשתות עוד בקבוק אבל לפני שפתחתי את הבקבוק שמעתי מישהו נכנס לבית הסתרתי את הארגז ואת השברי זכוכית מתחת לשמיכה שהייתה שם ועליתי לראות מי זה..
מרי: "ג'ייק מה קרה?!"
היא מלמלה כמה משפטים בצרפתית שאני לא מבין..
אמרתי לה את התירוץ הראשון שעלה לי לראש: "ניסיתי לחמם את האוכל שהשארת לי והצלחת נשברה.. ושבר אחד הגיע לסנטר שלי.."
מרי: "אוקיי.. למה לא טיפלת בו?.."
אני: "אני לא יודע איפה הערכת עזרה ראשונה.."
מרי: "בוא נלך לחטא את זה.."
הלכנו לחדר שלי ומרי טיפלה בי..
נקודת מבט בר:
התעוררתי בשמונה בערב.. ישנתי כמה שעות טובות..
רבקה השאירה לי פתק
'ארזתי את הכל תבדקי שלא שכחתי כלום'
קימטתי את הפתק וניסיתי לקלוע לפח.. אבל פספסתי.. בימים רגילים הייתי מרימה את הפתק בחזרה ומנסה לקלוע שוב עד שאני אצליח, אבל היום זה כבר לא משנה לי.. במילא אני כבר לא אגור פה.. חוץ מזה אני לא רוצה לזכור את הפתק הזה בכלל..
הוא מיותר והוא מזכיר לי שאני עוברת בעוד פחות משלושה ימים לאוסטרליה..
באתי לפתוח את המקרר וראיתי שהוא כמעט ריק.. יופי עכשיו לא מספיק שהיא מכריחה אותי לעבור למקום אחר היא לוקחת לי אוכל..
לקחתי מנה חמה ומילאתי במים חמים..
בזמן שחיכיתי שהאוכל יהיה מוכן הרמתי את הארגזים שרבקה שמה על הכיסא והתיישבתי.. וואו הדירה נראית ממש ריקה.. כאילו כל החלק שלי בדירה הזאת נעלם..
השעון עצר לאכול צלצל כיביתי אותו
ואכלתי.. אפילו שלא היה לי ממש תיאבון..
התארגנתי והלכתי לישון במיטה.. בפעם האחרונה..
-
מוקדש לביצב שלי 😂❤

The Queen Of HeartsWhere stories live. Discover now