פרק 67

101 13 2
                                    

שיט הם עלו עליי..
עדיין נקודת מבט אשלי:
אני: "אימוש ואבוש.."
אני זייפתי בכי..
אני: "הם הכריחו אותי.. הם אנסו אותי בעצמם.."
אבא: "אני כל כך רוצה להאמין לך אבל אם את צודקת למה שהם יסגירו את עצמם?"
שיט אין לי איך לענות על זה...
אני: "א..ממ.."
אבא: "המבטים של כולם היו שבורים.. את השתמשת בהם בתור סטוצים.."
אמא: "אולי היא דוברת אמת.."
אבא: "היית צריכה להיות שם בשביל להבין.. עברתי פעם משהו דומה.."
אמא: "אשלי אני מאוכזבת ממך מאוד!"
אני: "מה ייקרה עכשיו.."
אבא: "אנחנו שוקלים להעביר אותך ללמוד בבית ספר לבנות.. שלא תוכלי לעשות שוב פעם שטויות כאלה.."
אני: "אבא בבקשה אל תיתן עונש כזה גדול!"
אמא שלי: "הנרי.. אל תחמיר איתה.. היא בת נוער.. הם לפעמים עושים שטויות.."
אבא: "אני לא אבטל לה את העונש!"
אמא: "לא אמרתי שתבטל את העונש.. רק אל תשלח אותה רחוק מאיתנו.. יש לה חיים שלמים פה.. משפחה.. חברות.."
אבא התרכך ואמר: "אוקיי.. אז את נשארת פה.. אבל את תלמדי בבית.. בלי בנים בסביבה.. את מרותקת לחודש ואני לא מרשה לך להסתובב בחוץ עד שעות מאוחרות עם חברים שלך שאנחנו לא מכירים.. במיוחד עם בנים.."
התעצבנתי..
עליתי לחדר וטרקתי את הדלת.. לפחות יצאתי מזה בזול..
נקודת מבט בר:
ישבתי במגרש וצפיתי בג'ייק מתאמן.. תמיד אהבתי פוטבול.. עוד לפני ג'ייק זה כיף שיש חבר שמייצג את הבית ספר בספורט האהוב עלייך..
ג'ייק הסתובב לכיוון שלי
נופפתי לו.. וכמעט הפילו אותו
אז גיכחתי ושלחתי לו נשיקה באוויר..
אני דנה ואליס שהצטרפה מאוחר יותר עודדנו את כל הקבוצה..
והמעודדות התעצבנו..
אחריי האימון ג'ייק הוריד חולצה בשביל לשים דאודורנט..
ג'ייק: "אני לא רוצה שהחברה שלי תסריח ממני.."
זה הזכיר לי את הבילוי לפני שג'ייק לא דיבר איתי.. דנה סיפרה שהיא סכסכה בינינו ושלחה את ההודעות ואשלי איימה שאם היא לא תהיה חברה שלה היא תספר לג'ייק ולי העיקר שהיא התנצלה.. חוץ מזה.. 'בזכות' ההודעות ג'ייק סיפר לי שהוא מחבב אותי..
גיחכתי וקפצתי עליו
והתנשקנו..
ואז המאמן של ג'ייק בא
המאמן: "ג'ייק תשמור עליה.. באימון אפילו שריחפת מעט זה היה אחד האימונים הטובים שלך.."
ג'ייק: "אני לא אתן לאף אחד לקחת ממני אותה.."
הסמקתי והוא נישק אותי..
קיילב ואליס גם התנשקו..
ודנה ישבה לבד עם הטלפון..
היא בטח מרגישה כמו גלגל שלישי..
אני: "בייב.."
ג'ייק: "כן.."
אני: "יש לי תוכנית איך לשדך בין דנה ודין.. ואני צריכה שתעזור לי.."
ג'ייק: "הכל בשבילך.."
*מחר*
זהו זה.. הדייט הגדול של דין ודנה..
אחריי בית ספר אני אליס מיה ודנה הלכנו לבית של דנה.. בשביל לארגן אותה לדייט.. שהיא לא יודעת עליו..
מיה: ד' יש לך בגדים מאוד יפים את יודעת?
דנה: תזכירו לי לאן אנחנו הולכות?
אני: אנחנו נלך למועדון חדש בעיר ולא למועדון הרגיל בגלל שהמועדון החדש יהיה פחות צפוף..
דנה הנהנה בהבנה
אני ומיה חיפשנו בארון שלה בגדים ומצאנו שמלה שמגיעה עד לברכיים עם שרוולים ארוכים בצבע סגול אומברה..
מיה: דנה תנסי ללבוש את זאת
היא הושיטה לה את השמלה..
כעבור כמה דקות היא חזרה.. השמלה נראתה עלייה טוב!
אליס: מהממת!!
מיה: שווה!!
אני: כמה קנאה!
כולנו צחקנו..
דנה: רגע.. למה אתן לא לובשות שמלות?
אליס: אממ...
אני: כדי שבנים לא ייתקרבו אלינו.. ג'ייק קיילב ושון יפוצצו כל גבר שייתקרב..
דנה: או..קיי..
הלכנו למכונית ונסענו לסטודיו של לואי..
נכנסנו דרך מפתח חירום שלואי השאיר לי
הגענו לחצר האחורית שיש בה את הגינה שהצטלמתי בה עם בת אל ודניאל..
פתחנו את הדלת לשבריר שנייה דחפנו את דנה ונעלנו את הדלת
דפיקות חזקות נשמעו וקולה של דנה נשמע..
דנה: תוציאו אותי מפה!
אני לחשתי לאליס: לענות לה?
אליס: אם היא תחשוב שאנחנו עוד פה היא תנסה להשתחרר..
אני: אוקיי בואו נעלה למרפסת שבקומה למעלה נצפה בהם למקרה שתהיה בעיה.. זה מקום בטוח שאנחנו נוכל לראות אותם והם לא אותנו..
עלינו במדרגות וראינו גם את ג'ייק קיילב ושון למעלה
ג'ייק: היה קשה לנעול את דין שם..
הוא אמר בזמן שהוא בא לתת לי חיבוק..
קיילב: כן.. הוא חשב שזאת נקמה שלנו על זה שהוא סכסך בין שניכם..
מיה: דנה בפנים גם..
אני: אני מקווה שזה יעבוד..
ג'ייק: את הכי טובה בדברים האלה..
אליס: כן אל תדאגי...
שון: כולנו טובים.. עובדה שגפ אנחנו הצלחנו לשדך בין ג'ייק ובר בסוף..
מיה גיכחה ואמרה: כן..
וצפינו בהם
נקודת מבט דנה:
לא התייאשתי וניסיתי לפתוח את הדלת המעצבנת!..
אני: הצילו! תוציאו אותי מפ..
קולו של דין נשמע..
דין: אין לך טעם לנסות.. ניסיתי כבר.. הם לא מקשיבים..
הסתובבתי ונדהמתי מהיופי של המקום! פרחים ומזרקה שקישטו אותה באורות כריסמס.. ושביל עם נרות ריחניים שמוביל אל סל פיקניק...
כבר הבנתי מה הם תכננו..חמוד מצדם..
אני: צריך לנסות לצאת מכאן
דין: ניסיתי! המקום הזה ענק אין מפה יציאה..
אני: חייבת להיות גדר או משה..
דין: אין!
הוא צעק והוא התייחס אליי בתוקפנות..
אני: למה אתה יושב ומתייאש? אתה הכי לא רוצה להיות פה..
דין: למה את חושבת שאני לא רוצה להיות פה?
אני: בגללי..
השפלתי את הראש..
דין: בחצי שעה שננעלתי פה לפנייך.. יצא לי להרהר בכמה דברים.. אני כבר לא כועס..
אני: אז אנחנו נחזור?..
דין: אני לא יודע..
אני: למה?
אמרתי עם דמעות בעיניים
דין: כי את לא רוצה אותי..
הוא אמר והשפיל מבט.. הוא נפגע כל כך ממה שעשיתי וזה הכאיב לי..
אני: דין אני כל כך אוהבת אותך..
דין: לא את ל..
אני: כן אני כן! אני יודעת שפגעתי בך אבל הייתי מפגרת! היה חשוב לי מראה חיצוני יותר מאשר אישיות ותחביבים משותפים.. בר וג'ייק ידעו שמי שהם בוחרים הוא מי שישלים אותם! וזה שניסיתי לסכסך ביניהם במיוחד בדרך שסכסכתי היו טעויות! ורק על דבר אחד אני לא מתחרטת.. יודע על מה?
דין שהיה שקט וכל כך מרוכז במה שאמרתי ניסה לענות לי והמשכתי: על זה שביליתי איתך בכל זמן פנוי שהיה לי והבנתי שאתה הבן היחיד בעולם שאי פעם אהב אותי באמת ושאתה הבן היחידי שאי פעם אהבתי באמת!
אמרתי והתחלתי לבדוק מלמלתי כל מיני דברים בסגנון: איבדתי אותו לנצח! הוא לא אוהב אותי וכאלה..
ישבתי ובכיתי את חיי בועטת ומוציאה את כל העצבים שלי על הדלת!
הכל בגלל אשלי! הכל באשמתי!
ואז הרגשתי יד עוטפת אותי ומחבקת אותי..
לא ידעתי שזה דין בגלל שהוא היחיד שהיה איתי.. זיהיתי אותו בגלל החיבוק שלו.. שהתגעגעתי אליו כל כך..
דין: אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך..
אני ניגבתי את הדמעות שלי..
דין: את יודעת מה אני אוהב בך?
אני הנהנתי לשלילה..
דין: את מתבגרת מיום ליום וזה מקסים.. את מבינה את הטעויות שלך והתנצלת עליהן..
אני יצאתי קצת ילד זבל..
אני: לא אתה ל..
דין: לא הייתי צריך לדחות את ההתנצלות שלך.. הייתי צריך לתת לך להסביר..
היה שקט
שנינו גיכחנו ממבוכה..
אני: אז שנינו היינו די מפגרים..
דין הנהן
היה עוד שקט.. דין הסתכל אל שפתיי והתנשקנו... נשיקה ששנינו חיכינו לה..
דין: שנלך לפיקניק?
אני: ברור! למה שנבזבז אוכל טוב?!
הוא גיחך ואמר: אמרתי לך כבר שאני אוהב בנות עם תיאבון גדול?
אני גם גיחכתי והנהנתי הלכנו יד ביד לפיקניק וישבנו לאכול..
נקודת מבט בר:
ברגע שדין ודנה התנשקו כולנו התחלנו להתלהב ולקרוא להם.. הם לא שמעו.. איזה חירשים..
קיבלתי הודעה בזמן שעדיין צחקתי מבדיחה ששון סיפר הלכתי לצד בשביל לקרוא את ההודעה..
ואז החיוך ירד לי מהפנים.. הלב שלי התרסק לרסיסים.. שדורכים עליהם מיליוני אנשים.. התחלתי לבכות ורצתי לכיוון היציאה
אני התחלתי לרוץ בעוד ג'ייק וכולם רצים אחריי וקוראים לי.. מנסים שאני אעצור.. ואני רק בוכה את חיי..
-
מה אתם חושבים שהיה בהודעה שבר קיבלה?

The Queen Of HeartsWhere stories live. Discover now