פרק 31

129 12 2
                                    

אני: "אז מה יהיה עם המלון?"
סבתא: "אנחנו נצטרך שתעזרי לנו קצת עם ענייני מלון.."
אני מיד הסכמתי אין על מה להתווכח
סבתא: "תודה חמודה.. אנחנו בעוד יומיים בסוף החודש מביאים משכורת אחרונה ומכתב פיטורים לכל העובדים שהזניחו את עבודתם או שהתפקיד לא ממש חשוב ונצטרך שתעזרי בחלק מהתפקידים האלה.. אין לי מושג איך המלון יתפקד אבל אנחנו צריכים עזרה כמה שיותר מתמיד.."
אני: "אולי אפשר לפתוח עצומה או.."
סבא שלי קטע אותי ואמר: "אף אחד לא ישלם.. אין טעם.. אל תדאגי הכל יהיה בסדר.."
אני הנהנתי ושאלתי: "ביום הזה שאמרת לי בגרשיים שאתה וסבתא הולכים לסידורים אז.."
סבא: "כן.. הלכנו לבדיקות"
אני נפרדתי מהם והלכתי
*כעבור שלושה ימים*
המלון נהיה ריק ועוד מאתמול התחלתי לעזור לסבא ולסבתא העובדים מחדר האוכל שהם חברים של סבא וסבתא שלי הסכימו לעבוד בחינם
חבריו של ג'ף לקבלה פוטרו ועכשיו רק הוא שם
נשאר בבריכה רק מציל אחד ובחדר כושר רק מאמן אחד
צוות הבידור פוטרו
וחלק מהעובדים שקיצצו להם מהמשכורת התפטרו בעצמם
וכל השאר נשאר אותו הדבר..
סבא וסבתא שלי ביקשו שאני אעזור מדי פעם לעובדים להחליף סדינים
ושאני אמצא צוות בידור שמוכן להופיע בחינם
מה שברור זה שאם המצב כרגע אני לא יכולה לקבל את ההצעה ולדגמן.. סבא וסבתא שלי צריכים אותי יותר מדי פה..
בשלושה ימים האלה התנהגתי כרגיל ולא סיפרתי לאף אחד על העניין עם סבא וסבתא שלי
הלכתי לבית ספר מותשת מהעבודה אתמול ככה שלא יכולתי להתרכז כמעט בשיעור
אני הייתי שנייה מלהירדם
*סיום הלימודים*
מיה: "הכל בסדר?"
אני: "האמת שלא.."
דין ושון: "מה קרה?"
אני: "אני כל כך עייפה מהעבודה אתמול.."
דין: "מצאת עבודה ולא סיפרת לנו?"
עמדתי לענות ואז מיה אמרה: "נו ברור שהיא הסכימה להצעה ואז הציעו לה לדגמן עד מאוחר כי התלהבו ממנה!"
גיכחתי ואמרתי: "כן לגבי זה.. אני החלטתי לא לקבל את ההצעה.."
שון דין ומיה: "מה?!"
אני: "אתם לא תבינו.. סבא וסבתא שלי זקוקים לי יותר מתמיד.."
שון: "למה?"
אני: "כי.."
דנה אשלי וג'ייק וחלק מהחבורה שלהם התקדמו לכיוון שלנו ודנה אמרה: "כי סבא וסבתא שלה מזניחים את המלון"
ג'ייק הסתכל עליי במבט מופתע ואז לחש לדנה משהו..
ומיה דין ושון הסתכלו עליי במבט מופתע
כל העיניים של עוד מי שנשאר בבית ספר הופנו עלינו
אני: "הם לא מזניחים! ומאיפה את יודעת שפיטרו חלק מהעובדים?"
אשלי: "עכשיו אישרת את התיאוריה שלנו מתוקה!"
ראיתי את דין מתחמם ומיה ענתה: "לא ידעתי שבמוח שלך יש שכל.. במיוחד אחד שיודע לפתח תיאוריות.."
צעקות של 'אווו' נשמעו מסביבינו אבל ברגע שאשלי סובבה מבט הם השתתקו
אשלי: "אני כל כך אשמח שהסבים של בר ימותו מהמחלה הזאת.."
כולם הסתכלו עליי בשוק ואז אליס הגיעה ואמרה: "אשלי תרגעי.."
אשלי: "טוב אני לא הולכת לבזבז את הזמן שלי על מסכנה שכזאת.."
כל החבורה שלה הלכה אחריה וג'ייק הסתובב כאילו הוא רצה לשאול אותי משהו ואז נרתע והלך עם השאר
כאילו שאכפת לי ממנו הרי הוא שיקר לי בזה שהוא אוהב אותי..
מיה: "מידע. עכשיו!."
אני: "הסבים שלי חולים בסרטן.. "
הם הסתכלו עליי במבט מופתע
דין: "איך לא סיפרת לנו?!"
אני: "גיליתי מלפני שלוש ימים ואני עדיין מנסה לעכל את זה!"
דין מיה ושון: "אנחנו מצטערים.."
ואז אליס וקיילב הצטרפו לשיחה ואמרו: "גם אנחנו מצטערים.."
אליס: "ואני מצטערת על ההתנהגות של אחותי.. אבל אתם יודעים כמה היא מגעילה.."
אני: "זה בסדר.. וזה לא באשמת אף אחד מכם.."
ומיה הסיעה אותי למלון
עזרתי לסבים שלי והלכתי לישון..
*בוקר*
קמתי הסתכלתי בתאריך ונזכרתי...

The Queen Of HeartsWhere stories live. Discover now