קברים נורדים

פרק 34: השיבה הביתה - פרק ארוך במיוחד^^

כשיצאנו מהתא החשוך והמלחיץ של הנחש הענק – חיוכים ענקיים השתרעו על הפנים של האלים. עיניהם נצנצו בשמחה והם הביטו בנו בגאווה. ג'ייסון עדיין כעס על ת'ור, אך כשכולנו התחלנו להתחבק ולהתרגש מהעובדה שהמסע נגמר, שהאלים ניצלו מהסוף שלהם, ת'ור וג'ייסון לא יכלו להישאר אדישים אחד לשני.

בצעדים נרגשים הלכנו אל חדר ההתכנסות, לדון בדברים שעלינו לעשות עכשיו.

הרגשת גאווה מילאה את הלב שלי – הייתי גאה בעצמי ובחבריי לקבר.

כשאודין ראה אותנו, חיוך עלה מבעד לזקנו האפור ועיניו האפורות אפילו נצנצו בהתרגשות קלה.

"הצלחנו!" קרא בראן בהתרגשות. אודין צחק בשמחה וקם מהכס שלו, לחלוק לנו כבוד אחרון.

"אתם, הנבחרים, הצלחתם להציל אותנו!" הוא התחיל את נאומו כשכולנו נעמדנו בשורה – אלים ונבחרים כאחד. "אחרי כל המסע העצום הזה, בו חווייתם טלטלות – עליות ומורדות, וגם ריבים," הוא חייך ועלה בי זיכרון שצעקנו ורבנו עם רובין בדיוק במקום הזה לפני שבוע וחצי בדיוק.

ועכשיו אני גאה לקרוא לה חברה טובה שלי.

"עשיתם את זה. השלמתם את המשימה." הוא שילב את ידיו.

"סליחה על ההפרעה, אודין –" מלמלתי בשקט והפרעתי באמצע הנאום המרגש. "איך החרבות אמורות למנוע את הראגנרוק?"

אודין התחיל לספר. "הראגנרוק היה אמור להביא לסוף המימד הנורדי, כמו שכולכם יודעים," הוא אמר. "אבל אם הראגנרוק היה מתממש, אנרגיית הקסם של המימד הזה הייתה מתפזרת בכל שאר המימדים."

"אז יכול להיות שהקסם היה מגיע למימד האנושי? למימד שלנו?" שאלה אסטריד בהתעניינות.

"כן." אודין אישר. "והעובדה הזו ודאית מפני שהמימדים שלנו קשורים זה בזה."

"ואו." ג'ייסון אמר. כולנו היינו בהלם – דמיינתי את המשפחה שלי עם כוחות קסם – ראיתי איך חיי היו משתנים בצורה קיצונית.

"החרבות הם בעצם היסודות לחרב אחת חזקה שכוחה בעצם יפצה את פרץ אנרגיית הקסם שהיה אמור להשתחרר כשהמימד הנורדי היה מושמד." הוא הסביר.

"יסודות לחרב? מה זה אומר?" שאלה רובין.

אודין משך בכתפיו ונשם עמוקות. "כדי למנוע את הראגנרוק צריכים לאחד את כל החרבות לחרב אחת. החרב הזו – תפצה על כל כמות הקסם שהייתה אמורה להשתחרר לשאר המימדים."

גבותיה של רובין הזדקרו. "אז זה המון כמות קסם."

"יותר מכל כלי נשק קסום אחר במימד."

"כל מה שעליכם לעשות הוא לאחד את החרבות לחרב הגורל, החרב המשולבת, ולתקוע אותה בתוך קיר המימדים." הוא הסביר את התהליך שבו נסיים את המסע. "הקיר בעצם ישאב את הקסם ממנה ואם היא תישאר שם לנצח – הסדר והאיזון בין המימדים ישמר."