פרק 4 - רונלד קרטר

9.6K 519 60
                                    

גבי היה שעון על גב המיטה וספר היה מונח על רגליי הצמודות אחת לשניה. משקפיי נחו על חוטם אפי וצללתי אל תוך העלילה. היא הייתה העלילה הכי מטורפת, מותחת, מסקרנת וגאונית שאי פעם קראתי. בתחילת הספר הכל היה צפוי בעיניי וכשהגעתי לאמצע כבר הבנתי שטעיתי. לא הצלחתי להפסיק לשאוב את המילים בזה אחר זה. הייתי פשוט מהופנטת. אך כשחשבתי ששום דבר לא יעיר אותי מהספר, דלת חדרי נפתחה ומיד הרמתי את ראשי מהספר והפנתי את מבטי לעבר הדלת.

הוא עמד שם בכניסה לחדר מחוייך משהו וגומותיו העמוקות היו בולטות גם מרחוק ולעזאזל...הן כל כך החמיאו לו. נשכתי את שפתי בעצבנות והנחתי את הספר על שידת הלילה שהייתה בסמוך למיטתי וקמתי על רגליי וניסיתי להרגיע את הנשימות שלי שהחלו להפוך למהירות מהחוסר יציבות שפתאום הרגשתי בגלל נוכחותו.

"מה את כזאת רגזנית?" הוא שאל בשעשוע, חלץ את נעליו ולאחר שהניח אותן על יד הדלת שדאג לנעול, הוא פסע לעברי בהליכה כה בטוחה, כאילו והיה זה טבעי שהוא היה שם, בחדר שלי עם הגומות האלו שלכמה רגעים סחררו אותי. תמיד נמשכתי אליו, ולצערי התברר לי שגם אחרי ארבעה חודשים שבהם היינו פרודים, עדיין נמשכתי אליו והרגשתי אליו. הוא ידע זאת וניצל עד הטיפה האחרונה. את החולשה המזורגגת שלי.

"מה לעזאזל אתה עושה בחדר שלי, רונלד?!" שאלתי אותו ופניי עטו הבעה זעומה. הוא נשך את שפתיו וחייך חיוך, כאילו שהזעם שלי כלפיו עשה לו משהו. הוא היה חולני וכל כך לא בריא. לא שאני הייתי יותר טובה, אני הרי נמשכתי לזה, לחוסר האיזון הזה, לאובססיה. לתשוקה בינינו.

"התגעגעתי אלינו." הוא אמר ועיניו הכחולות נצצו בשובביות שתמיד הייתה נשקפת מהן. נאנחתי בתסכול הצבעתי עליו באזהרה.

"תצא מהחדר שלי עכשיו. באיזו זכות אתה בא לפה אחרי ארבעה חודשים ואומר לי את הדבר הזה?!אתה פשוט חתיכת...פשוט תצא לי מהחדר. לא רוצה לראות אותך יותר." הוא הרצין את פניו והחל להתקרב אלי יותר והרגשתי את האוויר חומק ממני ושנעשה לי חנוק.

"אל תתקרב אלי, תפסיק." הוא שם פס על הבקשה שלי וקילף את חולצתו ממנו וזרק על נקודה אקראית על יד רגליו. עורו החיוור והחלק ונקי מקעקועים, נגלה מולי וזה החזיר אותי אל אותם הימים שבהם איבדתי את כל השליטה שלי רק מלהסתכל עליו.

"אתה חתיכת-"

"כן. חתיכת בן זונה שרוצה אותך עכשיו."

"אתה סתם משחק בי, כי אחרי זה...אתה פשוט תיעלם." לחשתי בעלבון והוא הניד ראשו לשלילה וכבר עמד למולי. הוא ליטף את הזרוע שלי ולאחר מכן, תחב את ידיו תחת החולצה שלי ועלה באיטיות מעלה, ליטף את עורי שסמר מהמגע העדין שלו.

"אתה פוגע בי ככה, למה?" הוא נעץ את עיניו בתוך אלו שלי שהביטו בו בהתחננות שיפסיק את מעשיו ויעלם מהחיים שלי. הוא הידק את לסתותיו ומבטו התרכך ומשהו בו נדמה היה כמו התחרטות על המעשה ועל כך שהוא הגיע אלי.

התמכרות מסוכנתWhere stories live. Discover now