פרק 3 - שמועות

10.1K 538 72
                                    

ג'ואנה, אני קראתי לך להגיד לך כמה אני שמח שיש לי מישהי כמוך בעבודה, בכללי...אני מאוד מעריך את העבודה שלך, במיוחד על אתמול. אני ממש מודה לך ומקווה שאת בסדר ולא כועסת עלי." ג'ון חייך אלי חיוך חם ואבהי וחיוכי מיד תפס מקום על פניי. תמיד היה לו חשוב לחשוף את ההערכה שלו כלפי העובדים שלו. תמיד היה חשוב לו לבנות מוטיבציה על ידי הערכה. הוא תמיד הודה על האקסטרה עבודה ותמיד גם פינק בבונוסים מכובדים, למרות שמעולם לא ביקשתי.

הוא היה בן שישים וחמש, עיניו היו כחולות בצורת שקד, שיערו היה מלא בצבע שחור מעורבב עם שיער שיבה. הוא התנשא לגובה מטר שמונים, מבנה גופו היה רזה, אך כרס קטנטנה בצבצה לה. אישתו נפטרה מדום לב פתאומי כשהוא היה בן שישים והיא בת חמישים ותשע ונותר עם שני בניו. בלי רוזה. היא הייתה הסיבה שבגללה הוא היה קם בבוקר מאז שהכיר בה לראשונה. אחרי ששני בניו הגיעו לעולם גם הם הפכו סיבה בלתי ניפרדת לקימה שלו בבוקר. הוא היה בן אדם זהב שאהב לפזר את הטוב שלו לכולם. כל כך אהבתי את ג'ון. הערכתי אותו על כל מה שעשה עבורי מהרגע שדרכתי במסעדה הזאת.

"זה בסדר, קיבלתי טיפ בסכום המשכורת החודשית שלי." ג'ון פער את עיניו בהפתעה מוחלטת. כיווצתי את עיניי בסקרנות עקב מבטו המופתע.

"טוב, יש לו כסף לבזבז, למרות שלעולם לא חילק טיפ שמן כזה לאף מלצר במסעדה שלי. בזמנו הוא נהג לשבת כאן, כל ערב עם חבריו והאחים שלו. למרות שהוא מתעסק בשיט, הם תמיד שמרו על שקט והתנהגו באדיבות לכל המלצרים שלי." הוא הסביר והרצין את פניו, הוא נאנח באיטיות ונשען על כיסאו.

"הכל בסדר?" שאלתי אותו, הוא לפתע התעצב וזה הצליח לכווץ לי את הלב.

"כן, פשוט...הזכרונות ג'ואנה, הזכרונות. זאת הייתה תקופה טובה בחיי, אם לדייק הכי טובה." הוא אמר בשקט ולפת את כוס הקפה השחור שלו בידו ולגם ממנה בזהירות.

"כן, לכולם יש זכרונות ג'ון." השבתי בהזדהות עם הרגשתו. לפעמים זכרון טוב הוא בעצם זכרון שהיינו רוצים למחוק לצמיתות מתיבת הזכרונות המשולבת שלנו. אם זה על אדם אהוב שלא קיים יותר בחיינו או כל דבר שהאיר על חיינו והיום כבר לא.

"בכל מקרה, כנראה שהוא מאוד אהב אותך, טיפ שמן ממנו לעולם לא ראיתי אותו מחלק." הוא אמר וצמצמתי את עיניי בתהייה.

"אבל לא עשיתי כלום חוץ מלהיות שירותית כמו תמיד," הסברתי לו והוא צחקק ונינענע את ראשו מצד לצד.

"מה מצחיק במה שאמרתי?" שאלתי חסרת סבלנות.

"את מיוחדת, והוא הבחין בכך. אל תשכחי שמדובר כאן בג'יאן לוקה. הוא קורא אנשים ממבט ראשון, ותהיי בטוחה שתראי אותו עוד הרבה כאן והוא יבקש אותך לקבל שירות." ג'ון אמר בשעשוע מוחלט, לעומתי שלא הייתי משועשעת או שמחה ממה שאמר. כי לא רציתי לשרת אותו יותר באף משמרת שלי. אומנם הוא היה אדיב והביא לי טיפ שמן, אך עדיין לא שכחתי מי הוא ובכמה דם הכתים את ידיו.

התמכרות מסוכנתWhere stories live. Discover now