התמכרות מסוכנת

פרק 12 - כבוד ונאמנות

ג'יאן לוקה:

נכנסתי למסעדה של ג'ון, כל המבטים הופנו אלי. עיניים פלרטטניות, מפוחדות, מסוקרנות, מעריצות. כל סוגי ההבעות. עבדתי קשה בשביל שאנשים יפחדו ממני, יכבדו ויעריצו אותי. שום דבר אצלי לא בא ברגל. ג'ואנה שירתה זוג מבוגרים שחייכו אליה בחמימות והיא השיבה להם חיוך רחב ואמיתי. זה גרם לי שוב לתחושה הזאת בבית החזה שהייתה כה משונה וחדשה עבורי.

חיפשתי את שיערה האדמוני של מאיה ומצאתי אותה עומדת מאחורי הבר בקבלה מתעסקת בקופה עם מבט מרוכז ומחושב. נשענתי על הבר, היא העלתה את המבט שלה לעברי וגמעה את רוקה. חייכתי אליה חיוך קטן והיא השיבה לי אחד רחב וחשפה את שיניה הלבנות.

"ג'יאן, מה קורה?" היא שאלה אותי בקול לא יציב ועזבה את הקופה ונשענה על הבר וכך הביטה עלי מטווח קרוב.

"לי ולך יש שיחה. אני יושב שם," הצבעתי לה על השולחן שבו אני אשב והיא העבירה את מבטה לשם.

"אני מחכה לך שם. תבואי עם קפה שחור בלי סוכר, חמש דקות." קבעתי לה והיא הנהנה עם מבט מעט מופתע ומסוקרן. היא לא הבינה מדוע הייתי צריך לדבר איתה. לאחר חמש דקות היא התייצבה בשולחן עם הכוס קפה שלי והתיישבה על הכיסא. היא הציתה סיגריה, הבטתי על שפתיה שהיו מרוחות באדום, ללא ספק היא הייתה אישה יפיפייה, אבל לא הייתה מישהי ברמה של ג'ואנה. באמת שראיתי את ג'ואנה כאישה הכי יפה שראיתי בחיי.

"רצה שמועה שאת מתעסקת עם מקסיקני אחד." היא פערה את עיניה לכמה שניות ולאחר מכן הביטה עלי במבט מבולבל. היא לבטח לא הבינה מאיפה נחתתי עליה עם הידיעה הזו ומדוע זה אמור היה לעניין אותי.

"מאיפה לך לדעת ולמה שזה יעניין אותך?" בדיוק כפי שחשבתי.

"אני ג'יאן לוקה. אני יודע הכל ולמה זה באמת מעניין אותי?זה לא משנה בשלב הזה. מה שאמור לעניין אותך הוא, עם מי את בדיוק מתראה." היא שלחה לעברי מבט מעוצבן ושילבה את ידיה במחאה. ניידי רטט על השולחן, ביטלתי את הרטט והשתקתי אותו בזמן שעיניי לא ירדו מעיניה. הקדשתי את כל תשומת הלב שלי אליה, קראתי אותה, את שפת הגוף שלה, את מבטיה. היא רצתה לדעת את המידע שהיה בידיי, אך ראיתי גם עייפות וחיים לא קלים מאחורי המבט הזה. היא לא הייתה אטומה ודיי שקופה. העיניים מגלות הכל והכישרון שלי היה לגלות את כל זה ובו זמנית להסתיר כל שמץ של רגש שהיה שייך לי, לפחות המעטים שעוד נשארו בי.

"מה כבר יש לך לספר לי שהוא שונה ממך. אתה הרי המלך של ארגוני הפשע. במה אתה שונה ממנו?גם אתה מפלצת. בלי רגשות שרוצח בלי למצמץ אנשים." חייכתי לעברה חיוך קטן והצתתי סיגריה. היא בחנה אותי, את שפתיי והמשיכה שלה אלי הייתה ניכרת בכל חלק בגופה.

"ההבדל ביני לבין המקסיקני הוא, שאני מכבד את מי שמכבד אותי. הוא פזיז, ילדותי שחושב שמגיע לו הכל. לא מבין מי מינה אותו להיות הראש בארגון שלהם. הוא טרוריסט לא קטן ואני מצטער שאני מספר לך, אבל הוא אנס לא מעט נשים. צריך לשרוף את החתיכת בן של זונה הזה. מי שאונס אישה, מקומו בגיהנום." היא גמעה כל מילה שאמרתי לה ורגלה רטטה תחת השולחן והיא הציתה סיגריה נוספת.