פרק 6 - פרח

9.2K 563 116
                                    

ג'יאן  חנה את רכבו  בחניון מלא ברכבים יוקרתיים וחלומיים. הבטתי מסביבי והרגשתי שאני בחלום ובו זמנית שאינני קשורה לכל היוקרה הזאת שהקיפה אותי. 

"בואי בלה," הוא קרא לעברי כשראה שאני עומדת מחוץ לרכב, מהוססת משהו ובהתחבטות רצינית אם כדאי לי בכלל ללכת איתו. לא היית בטוחה בכלום.  הרמתי את המבט אליו וגיליתי אותו מחייך חיוך קטנטן וכובש והרוח הקרירה הכתה בגוף שלי והרעידה כל חלק בו. שיפשפתי את ידיי ועדיין הבטתי בתוך עיניו שהיו כה חמימות ומזמינות. לא האמנתי שבן אדם עם לב של קרח יכול לחייך בחמימות כזאת.

"בואי. תסמכי עליי." הוא ביקש ברוך ורגליי קיבלו חיים משל עצמן והתקדמו אל עבר המקום שבו הוא עמד בעקבות הקול הבטוח והגברי שלו. הוא הושיט את ידו המקועקעת אל עברי בכדיי שאשלב את שלי בה. הבטתי מספר שניות על היד המושטת, נשכתי את שפתי התחתונה בלחץ והתלבטות רבה, לבסוף הנחתי את ידי בתוך שלו והרגשתי חום מתפשט בגופי, ישירות מהיד אל עבר כל חלק בגופי. כמו מכת חשמל, רק שזה היה נעים כל כך, המגע שלו.הרמתי את המבט החושש שלי אל עבר עיניו, שהיו כה אפלות וכה כהות, יותר מהרגיל והתהפנטתי. הוא הביט על השפתיים שלי ולסתותיו היו הדוקות באופן מסתורי. למה הרגשתי את לבי כמעט ומתפוצץ?הייתכן שזה האלכוהול שזרם בדמי או שזה פשוט ג'יאן והיופי הכובש שלו?


"את נושכת את השפה שלך. אני גבר שאוהב שפתיים." הוא הבהיר בטון נמוך  וגמעתי את רוקי לנוכח הקול המפתה הזה, הרגשתי כל כך מבולבלת. תוך רגע הוא חזר להיות רך ונינוח. חיוך חדש השתובב על פניו והרגשתי מן הקלה אוחזת בי.


"טוב,. בואי, מקווה שאת רעבה." הוא מלמל בזמן שמשך את ידי אל עבר המקום הלא ידוע. נכנסנו אל מסעדה עם עיצוב יוקרתי ואלגנטי. הכרתי אותה, אך רק מהפרסום שקיבלה בטלוויזיה ובעיתונים. תמיד חלמתי לאכול בה, להיות בה. ת מיד רציתי לטעום את האוכל שלהפתעתי אלו לא היו מנות מזעריות אלא מלאות ומשביעות.

"וואו, אני אוהבת את המקום הזה!" אמרתי נלהבת בעוד עיניי בחנו כל דבר בקפידות. זה נראה יותר טוב מבטלוויזיה ומשהו בי נרעד מהתרגשות. אפילו נשימתי. הדבר הראשון שמשך את עיניי היו הנברשות קריסטל הנוצצות התלויות על התקרה הגבוה.השולחנות היו מרובעים מעץ בהיר וחלקלק והכיסאות תאמו לשולחנות. אריחי הפורצלן המצופים בגלזורה היו בצבע לבן והוסיפו לעיצוב המפעים הזה. ג'יאן הביט עליי מחוייך ומרוגש, הוא ככל הנראה הבחין עד כמה שהמקום הזה הוא מפעים בעיניי.

"בואי, נלך אל אזור המעשנים ברשותך." הוא אמר בנימוס שגרם לי להביט עליו בפליאה. המארחת הבינה את הרמז שידע את מקומו בלי שתתלווה איתנו וחייכה חיוך קטן מרחוק.

"אתה ממש מנומס לעומת..." נשכתי את שפתי התחתונה ברגע שהבנתי מה באתי להגיד.
עיניו האפילו בין רגע והביטו על השפה הכלואה.

התמכרות מסוכנתWhere stories live. Discover now