הערב הגיע במהירות השיא, החלטתי דווקא ביום הזה לעשות קצת סדר בארון ההפוך שלי שבמילא יחזור להיות מבולגן יומיים לאחר הניקיון. למרות שידעתי זאת, זה לא מנע ממני לנקות אותו ביסודיות מהאבק שנאגר בתוכו כבר תקופה ארוכה. הייתי בן אדם מבולגן וזאת אולי בגלל העייפות הזאת שהרגשתי תמיד בגוף שלי או שקוראים לזה בכלל עצלנות. לא ידעתי מדוע הייתי כזאת חלשה, לעומת זאת בעבודה הייתי כמו חיה.
לאחר מקלחת ארוכה שעשיתי, ייבשתי את שיערי, הברשתי על לחיי סומק ורדרד ואת ריסיי עם רימל איכותי ואת שפתיי צבעתי באודם אדום שהבליט את עיניי הירוקות-אפורות. לבשתי שמלה אדומה צמודה לגופי שהבליטה את קימוריי באופן מחמיא ונעלתי נעלי עקב בצבע שחור בגובה ממוצע.
יצאתי מהבית כשהמונית הגיעה יחד עם רוזי.
נכנסתי אל המונית ונסענו ללגונה, למרות הקור, הייתי חייבת לשחרר את עצמי בכמה שעות של ריקודים לטינים עם מוזיקה לטינית שהיו משמיעים בלגונה כל ערב. אהבתי את המקום הזה, הוא היה חמים והאנשים שהיו באים לשם היו באים במטרה להנות ולא להציק לנשים. כולם הין אנשים חמים.
הבטתי על רוזי, היא הייתה יפייפיה, לבשה שמלה לבנה אשר הייתה צמודה לגופה והבליטה כל קימור מפתה בגופה המודליסטי.
היא הייתה מעוררת קנאה אצל כל הבנות שהיו רואות אותה, חוץ ממני כמובן. תמיד פירגנתי לה בלב שלם והיא ידעה זאת. היא נעלה עקב שחור כמו שלי בדיוק. שיערה השחור גלש על גבה באופן מהפנט והאיפור הגס הבליט את עיניה הירוקות והגדולות. כמה שהייתה יפייפיה ומהפנטת.
"את מושלמת." החמאתי לה, היא חייכה חיוך רחב על פניה ונשקה על לחיי.
"אויש!בטח השארת לי אודם," התעצבנתי קלות.
"ככה את מכירה אותי?שמתי אודם לא מחיק." היא גלגלה את עיניה ואני נרגעתי.
הגענו ללגונה, נכנסנו פנימה בדיוק כשהחלו טיפטופים קלים של גשם. למזלנו הספקנו להימלט מהגשם. המוזיקה הלטינית אפפה את המקום הקומפקטי והחמים. פרצופים מוכרים ולא מוכרים נכחו במקום ובינתיים התקדמנו אל עבר אחת הספות הפנויות בסוף המקום.
היכן שמעט מואר יותר. ברגע שהתיישבנו, מלצרית ניגשה אלינו ולקחה את ההזמנה שלנו. אני הזמנתי מרגריטה ורוזי מיאמי ביצ'.
כמה צפוי זה היה, היא לעולם לא גיוונה במשקאות שהייתה שותה.
"אני מאוהבת במקום הזה!" היא צעקה באושר ניכר ואני חייכתי לרגל שמחתה הרבה.
לאחר דקות ספורות שבהן בחנתי את רוב האנשים בלגונה, המלצרית הגיע עם המשקאות שלנו. היא הניחה אותם על השולחן המרובע ועזבה בחיוך אל השולחן הבא שבדיוק התיישבו בו חבורת גברים רעשנית שניתן היה אפשר לשמוע אותם גם עם המוזיקה הרועשת במקום. כשהבנתי שהיו אלה ג'יאן לוקה וחבריו הלב שלי צנח אל התחתונים. רגליי החלו לרעוד מכך שהוא נכח במקום ועוד כל כך קרוב אלי. הם התיישבו והמשיכו לצחוק בקולי קולות, כמו שחבורת גברים ידעו לעשות ולהישמע ככה בעוצמה ולא הבנתי מה היו הסיכויים שהוא יהיה דווקא בערב שבו אני הייתי. זה בטוח היה צירוף מקרים. כי אחרת הוא שמע את השיחה והשיחה הייתה שלילית. מאוד שלילית.
YOU ARE READING
התמכרות מסוכנת
General Fictionעיניים שחורות, שפתיים מזמינות, מבט חודר, צלקת על הלחי, סקס אפיל, הליכה אדישה, קעקועים. התמכרתי, גם אחרי הידיעה שהינך פושע מסוכן, מכונת הריסה מתקתקת שכל רגע עלולה להתפוצץ לי בפנים. התמכרתי, גם אחרי הידיעה שאתה רוצח חסר רחמים.
