התמכרות מסוכנת

פרק 9 - התחלתי לפחד

הבטתי על ג'יאן, שביד אחת בלבד שלט על הנסיעה עם ההגה ומבטו היה מרוכז בכביש והמהירות הייתה מעל המותרת וכבר יכולתי להגעד שהתחלתי להתרגל לנהיגה המהירה שלו. זה גם החמיא לו, השליטה הזו על ההגה, ובאיל שעקף רכבים במיומנות ולא התרגש מכלום. כאילו הכביש היה שייך לו. הוא נטף סקס-אפיל והייתי חייבת להירגע, לקחת נשימה עמוקה ולהתרכז במשהו אחר, בכל דבר אחר שלא קשור אליו. מכשיר הנייד שלו בדיוק השמיע שיר ראפ לא מוכר, שיר די מדליק והוא ענה לשיחה שהייתה מחוברת אל המערכת של הרכב.

"הלו." הקול שלו היה קשוח ומעט תקיף.

"אתה פנוי?"

"דבר."

"אלסנדרו...עושה בעיות פה. הוא לא מוכן להתאגרף ולהתאמן לקרא-"

"אני בדרך." ג'יאן השיב בזעם מאופק וניתק את השיחה מבלי לשמוע את מה שהיה לו להגיד.

"נקפוץ שניה למכון האיגרוף שלי, אחי עושה בעיות." הוא הסביר ועבר לנתיב הימני.

"אוקיי..." השבתי בחוסר ברירה. הנסיעה ארכה עשרים דקות. הוא עצר מול בניין לא חדש, עם שלט ניאון מואר שהיה רשום עליו Pugilato gratuito שפירושו היה איגרוף חופשי. כשנכנסנו אל תוך הבניין, הבר היה צד השמאלי של הכניסה, שולחנות עם כיסאות היו מפוזרים באופן לא סימטרי ברחבה, אל מול כלוב ענקי של איגרוף שבתוכו ישב נער עם פרצוף זעוף, שיער פחמי ועיניי דבש גדולות וגבר שעמד מעל הראש שלו וניסה להסביר לו בסבלנות ובאיטלקית משהו. אך הנער רק הפך עצבני יותר וגלגל את עיניו בלי סוף כשרגלו רטטה מעצבים.

"תחכי פה מותק. הארי!תדאג לה." ג'יאן צעק אל הברמן בעל השיער שיבה והכרס העגלגלה שהוסתרה תחת חולצה שחורה חלקה מסמלים. הוא חייך אלי חיוך קטן ובחן אותי תחת מבטו הסקרני. התקרבתי אל הבר, התיישבתי על השולחן וחייכתי בביישנות וחוסר נעימות אל מוח הארי שחייך אלי חיוך חמים ושאל מה רציתי לשתות.

"אשמח לבירה מהחבית." הוא הנהן בראשו ומיד הלג למזוג לי כוס בירה מהחבית. סובבתי את ראשי אל עבר הכלוב המפלצתי וג'יאן בדיוק זרק את חולצתו המכופתרת על האיצפה באקראיות והנער עמד מולו. הם היו דומים אחד אל השני. הם היו אחים. ג'יאן נעץ בו מבט אטום שהרעיד איברים בגופי. ניסיתי לעכל את כל מה שהתרחש שם ורציתי לדעת מדוע הכריחו את הנער להתאגרף. ג'יאן התחיל לאגרף את אלסנדרו ואלסנדרו הידק את לסתותיו כי לא הצליח להתחמק מנאיגרופים הקלים של ג'יאן. גמעתי את רוקי והתחלתי להילחץ מהאיגרוף הזה. ג'יאן העלה הילוך והכה את אלסנדרו חזק, דמו הותז לכל עבר. הוא מרח את ידו על הפה, ניקה את הדם ונעץ בג'יאן מבט רצחני. לאיר שניות, הוא קפץ על ג'יאן והחל לאגרף אותו בלי שליטה או אסטרטגיה. ג'יאן התעצבן ועצר את הקרב הזה.

"אתה לא בונה לך שום מהלכים, אתה מעייף את עצמך ואתה פועל מהרגש. בחיים לא תנצח קרב ככה." הוא הטיף לאלסנדרו על כשלונו ואלסנדרו התנשם במהירות כשעיניו עדיין הביטו בו ברצחנות וללא מילים, הוא ירד מהכלוב ונכנס אל דלת אחורית ונעלם. ג'יאן נאנח בזעם, הרים את חולצתו ויצא מהכלוב. הוא התקרב אל הבר, לעברי וגופי החל להתרגש, אך לא הייתי בטוחה אם באופן הטוב.