love hurts 2

פרק 7:

״כן אדוני?״ האישה אמרה בקול סמכותי וכחכחה בגרונה,כאילו כלום לא קרה עכשיו.
״היי,אממ..דיברתי עם המזכירה שלך אתמול וקבענו פגישה לעכשיו״אמרתי בחיוך מובך.
משהו בעיניים החומות שלה היה כל כך מוכר ולא הבנתי למה.
״או כן כמובן תיכנס״ היא אמרה בחיוך.
הנער ששמו ליאם ישב בספה בפינת החדר משחק בטלפון שלו בראש מושפל ואני יכול להישבע שראיתי דמעה יורדת במורד פניו,הרגשתי מין צורך לקום ולחבק אותו אבל ניערתי את ראשי,מתעשט על עצמי.
״נעים מאוד אדוני״ היא הושיטה את ידה ללחיצה ויכולתי לראות טבעת שיכולתי להישבע שכבר ראיתי פעם מונחת על פרק האצבע שלה.
״נעים מאוד״ החזרתי בנימוס ולחצתי את ידה שגרמה לזרם מוזר ומוכר לעבור בגופי.
״אז אדוני,למה אתה פה?״ היא שאלה ברשמיות.
״אממ,יכול ליהיות שסוג של הטרדתי מישהי ועכשיו היא תובעת אותי״ אמרתי בראש מושפל,היא פערה את עיינה וניערה את ראשה,מסלקת את המחשבות.
״תספר לי בדיוק מה קרה״ היא אמרה והתחלתי לספר לה,שהיא הייתה נראת בדיוק כמו מישהי שאהבתי פעם,והייתי חייב לברר עם זו היא,הסברתי לה הכל מההתחלה,והיא ישבה והקשיבה לסיפור עם גבות מקווצות וקמט קטן וחמוד נוצר בין גבותיה.
״הבנתי אותך״ היא אמרה ממלמלת משהו ורושמת על דף.
״אני חושבת שלא תיהיה בעיה להוציא אותך מזה,אולי בנזק של כמה עשרות אלפי שקלים על עוגמת נפש,אבל לכלא לא תיכנס״ היא אמרה בחיוך מניחה את הדפים על השולחן.
״לא אמרתי לך את השם שלי״ היא אמרה בפיזור דעת והניפה את ידיה.
״נעים מאוד אדוני,היילי סמית״ היא אמרה והושיטה את ידה בפעם השניה ואני הרגשתי את כל האוויר שבגופי נלקח ממני.
״נעים מאוד היילי״