טוב זה לא בדיוק שיר.
זהו סיפור על ילדה בודדה
שהלכה לטייל לבדה בחורשה
את ליבה ממלאת החרות
ואין בו אפילו שמץ של עצבות
היא הלכה והלכה והלכה והלכה
כשעם כל פסיעה מתעצמת השמחה
אך לפתע צרה יגון מהומה
הילדה כבר לא הרגישה בטוחה
היא הרגישה זוג עיינים נעוצות בגבה
ושמעה את הברק מבשר הרעה
הילדה החלה במנוסתה
מתאפקת שלא לפלוט זעקה
קור וצמרמורת עוברים בגופה
החרב מאחורה כל כך קרובה
לעצור כלל וכלל זאת אינה אפשרות
לכן ממשיכה היא לרוץ במהירות
היא נופלת וקמה אבל ממשיכה
לצאת מכלל סכנה זהו רצונה
רגליה שרוטות וגופה חבול
ולכאב אין שמץ של גבול
מרחוק נראה אור החמה
המסמל פיסת אדמה בטוחה
כשהילדה אל מחוץ לחורשה פוסעת
המתח יורד ונשימתה נרגעת
ואת ציוץ הציפורים היא שוב שומעת.
אז זהו סיפור על ילדה בודדה
שהלכה לטייל לבדה בחורשה....
