נמאס לי, פשוט נמאס לי ודיי.
נמאס לי לעשות כאילו אני מקשיבה כשמדברים אליי.
נמאס לי לא לדעת מה חושבים עליי.
נמאס לי תמיד להרגיש שהשארתי רוע מאחוריי.
נמאס לי אף פעם לא לדעת איך, איפה ומתיי.
נמאס לי לחשוב על כל צעד האם כדאי?
נמאס לי להיכלא בתוך סבך מחשבותיי.
נמאס לי להישלט על ידי ריגשותיי.
נמאס לי שכולם בטוחים בדברים שהם רק אוליי.
נמאס לי קצת לכתוב כי כבר עייפו ידיי....
