הו זה מדהים
יש לי ספר שירים
החיים יותר קלים
כשאת הרגש שופכים
מה זה בשבילי?
הרי השורות לא נגמרות
על המדף אצלי
הרבה מחברות.
אבל
עם כל הכבוד
לשיתוף ולכיף
מאחוריי הפרגוד
יש שירים שאסור לשתף.
למה? אתם בטח שואלים
בגלל שאלו לא שירים
הם אומנם נכתבים בחרוזים
ויש היו מוצאים אותם אפילו יפים.
אבל
הם מדברים על עצב ועל פגיעה עצמית
מסופר בהם על דברים ששוברים את התדמית
מסופר בהם על דיכאון קשה ובילתי נסבל
היי אתם הקוראים, איך תבינו בכלל?
המחברות החומות
נו האלו מאחור
רטובות ומקומטות
מלוכלכות בשחור
מלאות בכתב מבולגן
ובילתי קריא
מראות על אובדן
של הגיון אנושי.
