וזה עדיין כואב לקרוא את הטקסטים שוב
הלב שלי רעב לעוד תחושה ממך וזה אבוד
זה עדיין חיוך רק עם משמעות שונה
זה אותו מקום בלב רק שברח לו לפינה
תגידי לי זה מיותר להלחם על מקום שכבר תפוס?
כל זה מתישהו יסתיים או שאוליי נחווה פספוס?
