הארי
האם אי פעם קראתם או ראיתם משהו שפשוט הרס לכם את כל היום? הכל הולך בסדר, עד הבום. ובמשך כמה דקות, כל מה שאתה יכול לעשות זה לשבת שם, מרגיש חסר רגש.
הגוף שלי מעקצץ כשאני צופה בסטורי של פלורנס בסנאפצ'אט שוב ושוב. היא הייתה עם הילדה ושתי הבנים שהיא בדרך כלל איתם.
כולם בבית הספר שלהם, לבושים בכובעי גמר ובשמלות. חיוכים מבריקים פרושים על פניהם כשהם מביטים למצלמה. זה כמעט הורג אותי לחשוב שאחרי היום, פלורנס כבר לא תלמידת תיכון.
זה גם הורג אותי לחשוב שפלורנס כבר לא בחיים שלי יותר.
אנחנו לא דיברנו מאז שגרמתי לה לבכות בשירותים ב-spring, ומאז היא לא יצאה ממחשבותיי.
בנסיונות למחוק אותה ממוחי, דילגתי על התחרות שלה ולקחתי את המשפחה שלי לדיסנילנד, אבל הדבר היחיד שהרגשתי היה אשמה- ופריחת חום.
אבל היום, אני אראה אותה כשהנאם בסיום הלימודים שלה ואצתלם איתה אחרי הטקס, כי היא הנואמת של הכיתה שלה.
"סידני?"
אני קורא, הולך לעבר גרם המדרגות הגדול,
"את מוכנה ללכת?"
"כן! אני פשוט לא מצליחה לענוד את השרשרת הזאת,"
היא צועקת מחדר השינה הראשי.
אני נאנח בשקט,
"בואי לכאן. אני אעשה את זה."
כמה שניות לאחר מכן, סידני יורדת במדרגות בשמלת פסים שחורה-לבנה עם עקבים שחורים. שערה חלק, והאיפור הטבעי שלה משלים את עיניי ההייזל שלה.
היא מושיטה לי שרשרת כסף לפני שהיא מרימה את שיערה מהצוואר כדי שאוכל לחבר את התכשיט שלה.
ברגע שאני גומר, האצבעות שלי מרפרפות לאורך העור שלה, מה שגורם לה לחייך.
"ג'ייד מוכנה?"
היא שואלת, מסדרת את שיערה.
"כן, היא צופה בטלווזיה,"
אני עונה.
"בסדר. ובכן, אז אנחנו צריכים ללכת אם כך."
אני עונד את שעון הרולקס שלי סביב מפרק ידי, בעוד סידני תופסת את הארנק השחור של גוצ'י משולחן המטבח. אני נכנס לסלון שם ג'ייד צופה בבובספוג.
(אי גאסט וואנה רולי רולי רולי. הייתי חייבת. ה.מ)
"קדימה, נסיכה, אנחנו חייבים ללכת לראות את פלורנס מסיימת את הלימודים היום,"
אני מחייך לבתי, אשר קופצת מהספה.
YOU ARE READING
Florence / H.S Au
Fanfictionהסיפור כאשר, נוירוכירורג מצליח, בן-34 שנים, מתאהב בבייביסיטר בת ה-17 של הבת שלו. אזהרה! הפאנפיק מכיל תכנים מיניים ודאדי קינק! מקום: #1. 29-30.4.2017 - fanfication
