Florence / H.S Au

פרק 13

פלורנס

נראה שהעולם סביבי נע בתנועה איטית. אנשים חולפים על פני בטשטוש איטי, פטפוטים מהלובי כולם מעורבבים, והראייה שלי מכוסה בהילות בצורה מצחיקה. הבטן שלי קשורה לקשרים, ומיגרנה פועמת בראשי. כל מה שאני מרגישה הוא בלתי נתפס.

הארי חוזר ואומר את שמי, קולו הולך וגובר בכל פעם, אבל אני לא יכולה להתמקד בשום דבר אחר חוץ מהעובדה שהחבר הכי טוב שלי יכול למות. אני מרגישה את זרם הדמעות המתמיד זורם על לחיי, ושומעת יבבה נפלטת מפי מדי פעם.

לבסוף, הארי שם את ידיו על כתפיי, מנער אותי קדימה ואחורה. ואני יוצאת מהטראנס שלי, וחושי חוזרים בגלים. העולם סביבי חוזר לקדמותו, ואני שומעת שוב את קולו של הארי.

"פלורנס, תסתכלי עליי,"
הארי דורש, ואני מרימה את עיניי כדי לפגוש את שלו.
"את צריכה להקשיב ולדבר איתי, בסדר?"

אני לא יכולה למצוא מילים להגיד, אז אני פשוט מהנהנת.

הוא מניח את ידו על גבי ומוביל אותי אל חדר הייעוץ. הדלת נסגרת מאחורינו, ואני מתיישבת על המיטה שנמצאת כאן, בעוד הארי לוקח את הכיסא.

"תספרי לי כל מה שאת יודעת על החבר שלך שלוקח LSD,"
הוא אומר, עיניו בוערות בשלי.

"אני מצטערת, אני מצטערת, אני מצטערת,"
אני ממלמלת, מתייפחת.

"פלורנס! תתרכזי!"

אני לוקחת נשימה רועדת לפני שדיברתי, "הוא אמר לי באפריל שהוא הולך לנסות את זה אחרי סיום הלימודים. אני ניסיתי לשכנע אותו לרדת מזה הרבה פעמים, אבל הוא הבטיח לי שהוא יהיה בסדר. הוא כנראה לקח את המכה כשעזב להשתמש בשירותים. פאק."

"היית צריכה להגיד למבוגר-"

"אני יודעת! אתה חושב שאני לא יודעת את זה?"

"ובכן-"

"תסתום,"
אני אומרת.

הארי מסובב עט שחור עם אצבעותיו, ממלא את החדר בשתיקה עבה. אני דוחפת את צמות הבלאגן שלי מהפנים כשאני מנסה להרגיע את הנשימה, אבל זה מרגיש כאילו יושב לי פיל על החזה.

"הרצנו כמה בדיקות CT ו-MRI על המוחו של צ'ארלי,"
הוא אומר לבסוף, מקבל את מלוא צומת הלב שלי.
"את רוצה שאני אסביר לך מה קורה?"

"כן, בבקשה,"
עניתי.

הוא שולף שתי שקופיות מתוך תיקייה לפני שהניח אותם על הPA, והאורות מעומעמים מראים לי 2 מוחות שונים. בעיניי הכל נראה בסדר, אבל כשאני רואה את גבותיו של הארי מורמות בדאגה, אני יכולה להגיד שזה לא יהיה טוב.