Dangerous love

מזל ערקב

נקודת מבט מאי:
הפעלתי את השיר של 'zayn' התחלתי לירקוד היו כמה קפיצות סיבובים זה סוג ריקוד מודרני אני יודעת לרקוד מודרני והיפ הופ אבל כשאני רוקדת מודרני זה נותן לי לתבטא עם התנועות . סיימתי לרקוד וכול המבטים היו עלי ומחאו לי כפיים המורה אמרה לי אחר כך שהתקבלתי ללהקת הריקוד של בית ספר . דנה באה אלי ושאלה "תגידי מה כבר עשית לחבורה של אושר שהם מסתכלים עליך ככה?" היא סימנה לי עם העניים לכיוון החבורה שאני כל הזמן רואה ועניתי לה " כלום אני אפילו לא יודעת מי הם " היא הסתכלה עלי בהלם ואמרה "את רואה את זה בראש החבורה אז הוא הבן של שלום אמסלם מנהיג העולם התחתון והוא נתן לבן שלו להנהיג את העולם התחתון בישראל מה שאומר שהוא הבן אדם הכי מסוכן בישראל קוראים לו אושר ולחברים שלו קוראים אביאל, שי ,עומר , דניאל ,אביתר ונדב בקיצר אל תתקרבי אליהם הם מאוד מסוכנים אם את לא באה להם טוב בעין הם יכולים להרוג אותך " בכל פעם שהיא אמרה את השמות של כל אחד היא הצביעה אליהם ,זה לא ממש עיניין אותי וגם אני לא מפחדת מהם אבל אי אפשר לכחיש את זה שהם חתיכים."הם לומדים איתנו ?" שאלתי את דנה והיא אמרה "לא הם כבר סיימו את התיכון הם פה כי אושר הוא תורם פה בבית הספר וגם זה סוג של סיפור כיסוי שלו פה ואף אחד לא באמת יודע מה הוא באמת עושה פה הוא באה פעם בשבוע" אני הנהנתי. אחרי שעה שלי ריקודים הלכתי עם דנה למלתחות דנה יצאה לפני ואני סיימתי להחליף בגדים כשבאתי לצאת מהמלתחות ראיתי את כל החבורה של אושר במלתחות ושתיים מהם חסמו את היציאה אביאל התחיל לדבר ואמר "אנחנו רק באנו לשאול אותך כמה שאלות ואז את חופשייה ללכת " אני צחקתי ואמרתי "ומי נראה לכם שאתם שלא תתנו לי לצאת אני לא חייבת לכם כלום אז פנו לי תדרך" אושר איגרף את הידיים שלו ואמר "אני מבין שאת לא קולטת את המצב אנחנו יכולים פשוט להרוג אותך גם בלי לשאול אותך את השאלות ונגמור את הסיפור " ואני אמרתי " אני לא מפחדת מאף אחד וגם בטח שלו מחבורה קוקסינלים כמוכם אני לא עשיתי שום דבר אסור אז אתם לא יכולים להרוג אותי " אביאל צעק "פשוט תעני אל השאלות ותלכי " אני נכנעתי כי ידעתי שאין לי סיכוי איתם הם שבעה ואני אחת "טוב ,יאלה תשאלו" אושר שאל "את מכירה את בוריס מימון?" אני לא הבנתי על מי הם מדברים אז אמרתי "לא " "אז מאיפה את יודעת להרביץ ככה ולמה יש לך את הסמל של העקרב כקעקוע אל הגב שלך ?" אני צחקתי ואחרי שהפסקתי לצחוק אמרתי "רגע שאני אבין ,אתם חושבים שאני בכנופייה של איזה קוקסינל בגלל שיש לי קעקוע של הסמל שלהם ושאני יודעת להרביץ " צחקתי ואמרתי "את הקעקוע של העקרב עשיתי כשהייתי בת 16 כי העקרב פחות או יותר מסמל את מי שאני וזה זה המזל שלי ,ובקשר ללהרביץ אני לא מרביצה אני מגנה על עצמי אבא שלי לימד אותי מגיל צעיר הגנה עצמית בשביל שאני אוכל להסתדר לבד כאני הולכת למעודונים או משהוא כזה. טוב אז אני יכולה ללכת ?" אושר נראה מפותע כמו כל הבנים ,הוא הנהן והבנים פינו לי את הדרך ולפני שיצאתי "אהה ופעם הבאה תבררו לפני שאתם באים ושואלים אותי את השאלות הטיפשיות שלכם "ואז הלכתי בלי לתת להם לענות . אחרי יום הלימודים המתיש הזה חזרתי הביתה נכנסתי להתקלח כשיצאתי מרחתי את הקרמים של לאלין שמתי הלבשה תחתונה בצבע שחור עם תחרה והלכתי לישון בלי בגדים רק הלבשה תחתונה כי חם לי וזה יותר נוח . התעוררתי מהרעשים בחוץ שמתי לב שהשעה שמונה ואז קלטי שישנתי המון זמן שמתי עלי חולצה שגדולה עלי בכמה מידות שנראת עלי כמו שמלת מיני בצבע לבן ירדתי למטה ואף אחד לא היה בבית וראיתי שיש פתק על השולחן במטבח 'מאי אני ואבא לקחנו את הבנות לסבתא כי הן רצו לראות אותה ולא רצינו להעיר אותך כי את שונאת שמעירים אותך ואנחנו נחזור מחר כי אנחנו ישנים אצל סבא וסבתא .אוהבת אמא'

אחרי שקראתי הרעשים היו יותר חזקים של ניפוץ זכיוכיות אז לקחתי את האולר שלי כי בכל זאת בת ים ויצאתי החוצה הסתכלתי מסביב וראיתי כמה נערים מתאספים במעגל סביב משהוא התקרבתי וראיתי שני ילדים הולכים מכות וכולם רק מסתכלים ולא עושים כלום פשוט שותקים אני התקרבתי ואז מישהוא תפס לי את היד מאחורה הסתובבתי וראיתי שזה איזה אחד מהחבורה של אושר ואם אני לא טועה קוראים לו נדב.
הוא אמר "מה את עושה" "אני הולכת לעזור לילד המסכן ששוכב על הרצפה ושלא מפסיקים להרביץ לו " אמרתי בעצבים והוא אמר "את יכולה להיפגע ,אסור להפריע לאושר במהלך מכות הוא מסוגל אפילו להרוג אותך " אז הבנתי שמי שהמרביץ לילד זה אושר,ואמרתי בעצבים "זה לא מעניין אותי כי אם אני לא יעצור אותו עכשיו הילד שם יכול למות " השתחררתי לו מהיד ורצתי לתוך המעגל וצרחתי "דיייי" ואז אושר הפסיק והסתובב אלי עם מבט עצבני כיאלו הולך לרצוח אותי ...

עם אתם רוצים שאני אמשיך תרשמו בתגובות.