מאחורי המחשבות

טום: משהו שונה

"אני בבית!" 

הזדקפתי בבהלה על הספה, מפי נופלים פירורי הצ'יפס שדחפתי לפה מספר שניות קודם לכן. 

אם היא תראה אותי ככה היא פאקינג תרתח. בלעתי מהר את מה שנשאר בפי מהצ'יפס והתחלתי לאסוף את הפירורים שנפלו על הרצפה חזרה לשקית.

"א-אני בסלון!" קראתי בעודי בודק שלא השארתי עוד לכלוך על השטיח. לא מתכוון לריב איתה פעם שנייה היום.

"אני לא יודעת אם להתרשם מזה שאתה יושב באותה פוזיציה מהבוקר מאז שיצאתי או ללכת לחדש את המנוי שלך לחדר כושר, בדחוף אבל." נטע חייכה לעברי בידיים שלובות בכניסה לסלון. 

אני אישית חושב שמגיע לי פרס, למה לא להרבה אנשים יש את היכולת והמוטיבציה... להיות חסרי מוטיבציה.

"השארתי את הדלת לא נעולה כדי שכשהשליח של הפיצה יגיע, הוא יבוא עד אלי ואני לא אצטרך לקום בשבילו." נשבע שעקפתי את המערכת.

היא נאנחה, אבל חיוך ענק היה מרוח על פניה, "דקה הולכת לחדש לך את המנוי." 

"אוי נו עזבי אותך. חזרת היום מאוחר אני רואה." היא התקרבה אלי ונפלה לידי על הספה.

"כע, אמרתי לך בבוקר." היא נישקה אותי במהירות ואז חייכה אלי ורפרפה בריסיה, "נו, אז אהבת?" 

פאק. לא. לא. פאק!

מה היא אמרה לי בבוקר? היא אמרה לי משהו בבוקר. היא עשתה משהו, אבל סעמק מה היא שינתה? 

"...כן?" השיער באותו צבע, רגע... היא אספה אותו? לא, דביל, היא לא תשאל אותי על זה. 

חולצה חדשה? לא, לא... אני מכיר את החולצה... יא! קטע, אני זוכר חולצות שלה.

טוב די, תתרכז. אתה רואה אותה כל יום למען השם! 

מה אם היא חוררה חלק חדש על הפנים? שתיים... שלוש... לא, אינעל העולם, אותם חורים שהיו לה עד עכשיו!

היא עשתה שפם? לעע, היא תרצח אותי אם אני אגיד לה את זה. 

"טום." על פניה הבעה לא מרוצה בעליל, "אמרתי לך לפני העבודה שאני אאחר כי אני הולכת לעשות..."

היא מצפה שאני אשלים אותה, אבל אני נשבע שזו לא אשמתי שבשש בבוקר אני עוד לא מתפקד ולא מודע לסביבה. 

"אני אוהב אותך?" אני באמת אוהב אותך, תפסת אותי ברגע של חולשה!

היא נשענת אחורה וידיה מיד הורמו לעבר פניה, "טום, יא חתיכת מניאק! הלכתי לעשות גבות, ואתה לא רואה?! מילא לא לשים לב, אבל אני פאקינג אמרתי לך שאני הולכת לעשות גבות!" 

די, היא לא אמיתית! היא עשתה גבות והיא כועסת עלי? על גבות?! אם היא הייתה חד גבה לא הייתי שם לב!

"תגידי את אמתית? על גבות את עושה לי את הקטע הזה? הגבות שלך נראות אותו הדבר!" 

"מה אותו דבר, מה אתה עיוור? אני נראיתי כמו חמוס! עוד שנייה הקו של הגבות היה מתחבר לי עם השיער!"

"די נו, אל תהיי פוסטמה. אם לא שמתי לב אז כנראה שזה לא היה עד כדי כך גרוע." אפילו שאמרתי על החד גבה...

"פעם הבאה אני נשבעת, לא עושה גבות. עד שאנשים לא ישאלו אם אתה יוצא עם אהרוני, לא נוגעת בהן!" 

פרצתי בצחוק ותפסתי אותה לחיבוק חזק. 

"מצידי גם תקריחי כמוהו, לא יזיז לי. סתם נו... הינה, ממש אהבתי את הגבות המסודרות שלך, יפה שלי."

"תודה." מלמלה.

"פעם הבאה פשוט אל תודיעי על דברים כאלה בשש וחצי בבוקר כשאני עוד חצי מת במיטה."