Once In A Lifetime Love

פרק 3: מסעדה

נ.מ. אליאס

היום יום נישואים של ההורים שלי.
השנה זה 25 שנות נישואים אז די השקעתי.
אנחנו הולכים לחגוג את יום הנישואים שלהם במסעדה שלי, (יש לי רשת מסעדות)
בשעה 20:00.
היום עבר כרגיל והגיעה השעה שבע. התקלחנו, התארגנו וכל שאר הדברים האלה ויצאנו.
אני לבשתי👇

ונעלתי👇

ואדם לבש מה שסבא וסבתא שלי קנו לו👇

הנסיעה לקחה 10 דקות והגענו, המסעדה היום סגורה בשבילנו והם סידרו וקישטו אותה יפה.

ההורים שלי הגיעו וסבא וסבתא שלי מצד אמא, מצד אבא יש רק סבתא. הגיעו דודים ודודות, בני דודים....
אני מת על המשפחה שלי.
האמת גם אדיר היה אמור לבוא אבל הייתה לו בעיה במועדון שלו, וגם הוא צריך לקחת את אחיו ואביו מהשדה תעופה, הם היו בטיול בחו"ל ובגלל זה רוי, אחיו הקטן לא התחיל עם אדם את הלימודים.

כולם הגיעו והמלצרים התחילו בהזמנות. לכל שולחן הגיע מלצר אחד ולשלי הגיעה מלצרית...

נ.מ. דניאל

הבוס שלי מהמסעדה (וכן אני עובדת גם במסעדה, ככה זה כשאין מספיק כסף) התקשר היום ואמר שהוא חייב את כל המלצרים, כי היום בערב מגיע הבעלים של המסעדה עם כל המשפחה המורחבת שלו.

הגיע הערב ולבשתי סתם חולצה עם כיתוב באנגלית וג'ינס שחור. הגעתי למסעדה במונית ונכנסתי למסעדה. אנחנו המלצרים, היינו צריכים להגיע בחמש וחצי כדי לארגן הכל. (כבר אמרו לנו את הכמות שולחנות, סכו"ם ושאר הדברים...) סיימנו לארגן הכל והתחילו להגיע אנשים. ואז נכנסו שני המבוגרים מהחנות, הסבא וסבתא של אדם.
רגע אז אם הם פה אז זה אומר... ואיך שחשבתי עליו הוא נכנס, ולידו אדם אבל הוא לא ראה אותי...

נ.מ. אליאס

לא ידעתי שהיא מלצרית פה.
"היי, אני דניאל ואני אמלצר את השולחן שלכם. אתם כבר יודעים מה אתם רוצים להזמין, או תפריט?"
כולם הזמינו בלי תפריט. חלק שאלו אותה מה היא ממליצה, וחלק כבר מכירים את המקום אז הם יודעים לבד. "ואתה?" היא פנתה אליי.
"סטייק, אורז ולשתות יין אדום." "בדרך" היא אמרה והלכה. אדם קם אליה, דיבר איתה קצת וחזר לשולחן.

היא חזרה עם מגש גדול שיש עליו את ההזמנות שלנו.
סבא וסבתא שהיו קרובים אלינו, ראו אותה "היי זו שוב את." היא סובבה את ראשה לכיוונם וראתה אותם. "היי נפגשים שוב" דניאל אמרה. "את עובדת גם בחנות וגם במסעדה, זה הרבה עבודה" סבא אמר, והיא ענתה לו "אין מה לעשות, טוב תהנו, בתיאבון"
"תודה" הם ענו לה יחד. והיא הגישה לי את המנה שלי עם היין שביקשתי, "בתיאבון"
"תודה" עניתי לה.

סיימתי לאכול וקמתי אליה, היא עמדה בקופה. "אז למה התכוונת שאמרת אין מה לעשות? את מעמיסה על עצמך המון עבודה." "תראה זה אולי ישמע קצת חצוף, אבל לא לכולם יש רשת מסעדות מצליחות. ואני בניהם." זה באמת היה קצת חצוף, אבל לא אכפת לי. "את צודקת, אבל בכל זאת את יכולה ללכת ללמוד מקצוע כלשהו ולעבוד בו." באמת לא הבנתי למה היא לא עושה את זה. "אתה לא מכיר אותי, ברור שאני יכולה ללמוד מקצוע ולעבוד בו אבל קל לך להגיד. עכשיו אני באמת אשמח אם תעזוב את הנושא הזה, אלה החיים שלי ואני מעדיפה שלא תתערב." היא אמרה בקצת עצבים. אמיצה זאתי, היא באמת לא יודעת מי אני?
"תגידי את יודעת עם מי את מדברת?"
"בן-אדם לא? למה אתה עב"מ או משהו כזה? לא אין לי מושג מי אתה, ולמה אני אמורה להכיר אותך? חוץ מזה שאתה הבוס שלי." בהתחלה היא ענתה בציניות מה שגרם לי לגחך, ואז התשובה הרצינית שלה די הפתיעה אותי. "טוב, אז נעים להכיר אליאס אזולאי."

נ.מ. דניאל

אח של אדם התקרב אליי, יש לו שיער שטני שדורש שיעבירו לו יד, עיניים ירוקות-אפורות, אימל'ה וגוף אלוהי.

הוא דיבר איתי ושאל אותי שאלות. הוא שאל שאלה שדי עצבנה אותי, מה נראה לו שהוא מתערב לי בחיים?! הוא עזב את הנושא ושאל אם אני יודעת מי הוא.
למה אני אמורה לדעת?
"טוב, אז נעים להכיר אליאס אזולאי."

אני הייתי בשוק. אני דיברתי בצורה כזאת עם ה- אליאס אזולאי?! טוב בעצם, הוא בסך הכל בן אדם. בן אדם מהעולם התחתון, אבל עדיין בן אדם, ובמחשבות האלה ניסיתי להירגע.
אז אחרי השוק, אמרתי לו "נעים מאוד דניאל לחמני" "אני יודע, אדם אמר לי, אחות של תומאס. טוב היה נעים לדבר איתך, ביי דניאל." "ביי" החזרתי לו.

סיימנו את הערב המתיש הזה, כולם הלכו ואחרי שניקינו וסידרנו, גם אנחנו הלכנו הביתה.
לקחתי מונית, הגעתי לבית ונכנסתי ישר למיטה.

אז זה הפרק השלישי, הרביעי בדרך...
ואל דאגה בקרוב כל האקשן יתחיל...😆😆