פרק 13: תאונה

1.1K 90 13
                                    

אני מציעה למי שלא זוכרת מה קרה בפרק הקודם לרענן את הזיכרון.

נ.מ. דניאל

הייתי בהלם. אליאס אזולאי הציע לי חברות. אני מרגישה כמו ילדה בת 14 שהקראש שלה מזמין אותה לדייט. "את לא חייבת להחזיר לי תשובה עכשיו" הוא מיהר להוסיף "לא! זה פשוט בגלל ש..." נאנחתי "זה פשוט בגלל שאתה ה- אליאס אזולאי וכל העולם הזה.... אני לא חושבת שאני בנויה אליו" הודיתי "את פוחדת שיקרה משהו?" הוא שאל ועניתי "כן. אם ירצו לפגוע בך דרכי ואני מפחדת שזה יגיע איכשהו לתומאס, או לא יודעת מה. אבל שלא תבין לא נכון אני רוצה להגיד כן." הוא הנהן בהבנה "אם את רוצה אני יכול לשים לו שומרים" הוא הציע "הוא ירגיש מוזר עם זה. אדם נולד לתוך זה, אבל תומאס לא" הוא נאנח קצת "אני מבין..." ונשמע בקולו ייאוש.

שתקנו כמה שניות וחשבתי. אני באמת מרגישה אליו משהו. זה שווה את הסיכון הזה? אני מקווה. "בסדר" "מה?" הוא שאל לא מבין "מהיום אנחנו זוג" "את רצינית?!" הוא שאל בהלם "בתנאי שנשמור על פרופיל נמוך" הוא הנהן "אני מבטיח" ואחרי המילים האלה כמו חיות, התנפלנו אחד על השניה והתנשקנו...

נ.מ. אליאס

האמת הרגשתי כמו נער מתבגר שהצעתי לה ככה חברות. אני בכלל לא בטוח שעשיתי נכון שביקשתי ממנה שנהיה ביחד בגלל מה שקרה לי עם האקסית שלי, אבל הבנתי שאני לא אעצור את החיים שלי בגללה. וכשהיא הסכימה הלב שלי קפץ. והתנשקנו. כשהתנתקנו היא אמרה "אני צריכה לחזור לבית יש לי עבודה" "בואי אני אקח אותך" היא לקחה את השקית עם הבגדים שלה מאתמול. מי היה מאמין שאחרי אתמול מה שיקרה זה שנהיה ביחד.

התנעתי את האוטו ולאחר כמה דקות הגענו. "דניאל אם את צריכה משהו תדברי איתי." היא נאנחה "ביי אליאס" היא אמרה בנימה של התעלמות. "ביי" היא נתנה לי נשיקה קטנה ויצאה.
ולי עדיין מרוח החיוך האידיוטי על הפרצוף. התקשרתי לאדיר. "אחי אתה בבית?" שאלתי כשהוא ענה "כן, למה?" "אני בא אליך" אמרתי וניתקתי. נכנסתי לבית של אדיר -כמובן שהשומרים שלו לא עשו לי בעיות- בלי לדפוק. אנחנו כמו אחים, זה מיותר לדפוק על הדלת.

ראיתי אותו יושב על הספה כשהטלוויזיה דלוקה. "מה קרה?" הוא שאל "יש לי חברה" הכרזתי "מה?! ממתי אתה דניאל ביחד?!" הוא שאל בתקיפה כמו איזה בחורה. "מעכשיו. רגע... איך ידעת שזאת דניאל?" שאלתי כשהבנתי מה הוא אמר "יש לך את השאלה ביותר מטומטמת? מי זאת עוד יכולה להיות?!" תכלס צודק. "טוב עכשיו נשאר עוד אחד" אמרתי "מה?" שאל כאילו הוא לא הבין "מה?" חיכיתי אותו "מה איתך ועם לוטם?" הוא נאנח "לא יודע... מה אתה עשית?" "הכי פשוט, הצעתי לה חברות" "באמת?" שאל בהלם "כן. היא הסכימה בתנאי שנשמור על פרופיל נמוך, כי היא מפחדת שיקרה משהו." "אפשר להבין אותה..." הוא מלמל "טוב אז אני אעשה כמוך." הוא קבע והמשיך "אז אני מבין שהחלטת לשכוח ממה שקרה עם ספיר." "לגמרי. הזונה הזאת לא תגרום לי להפסיק את חיי. וחוץ מזה יש לי הרגשה טובה בקשר לדניאל."  "כן, דניאל בנאדם טוב... עכשיו בו" "מה? לאן?" שאלתי "יש בעיות בקזינו שלנו." יצאנו מהבית, נכנסנו לרכב ונסענו לקזינו.

Once In A Lifetime LoveWhere stories live. Discover now