נ.מ. דניאל
עברו כבר חודשיים מאז התאונה- תומאס כבר השתחרר והתאושש- ואני אליאס בקשר מדהים אבל אנחנו לא חושבים שזה מספיק כדי שאני אפגש עם ההורים שלו. במיוחד לא כשחודש שלם בקושי התראינו כי היינו עם האחים הקטנים שלנו. אבל נראה לי שזה כן יקרה בקרוב. כרגע אני במסעדה, עובדת. הקטנים חזרו ללימודים ומסתבר שהנהג לא היה אשם. זה היה כנראה איזה שיכור שהתנגש בהם. אבל בכל זאת עולה איתם מורה.
אני עוד שעה מסיימת לעבוד ונכנס עכשיו בדלת לא אחר מאשר אבא של אליאס. חיים (הבוס שלה) ניגש אליו בפחד כמובן והם דיברו. למה יש לי הרגשה שזה קשור אליי? "דניאל" חיים קרא לי. צדקתי. "האדון שפה רוצה לדבר איתך" קמתי מהכיסא שמאחורי הקופה והתקדמתי לעבר השולחן שהוא התיישב לידו. ישבתי מולו ככה שרק השולחן מפריד בנינו. והוא התחיל לדבר בקול קר "לא יכולתי לדבר איתך על זה יותר מוקדם כי אני הייתי עסוק ואת בטח טיפלת באחיך, אז עכשיו אני כאן ואני הולך להיות ישיר. אני לא מרוצה מהקשר שלך עם הבן שלי." "אפשר לדעת למה?" שאלתי בנימוס "כשעשינו כאן את מסיבת הנישואים שלי ושל אשתי שמעתי שאת עובדת בשתי עבודות. זאת אומרת מצב כלכלי לא משהו" "לצערי אתה צודק. אבל איך זה קשור לקשר שלי עם אליאס? אתה חושב שאני איתו בגלל כסף?" שאלתי למרות שידעתי את התשובה "בדיוק. איך אני אדע אם את באמת אוהבת אותו, או שזה כסף?" יש בזה משהו "אני מבינה אותך. באמת. כסף מושך לפעמים אנשים... לא רצויים. אבל אתה לא חושב שהגיוני יותר שאני אלך לאדם עם כסף חוקי? עם כל הכבוד, כן? למה לי להתעסק עם העולם התחתון כשיש עוד כל כך הרבה עשירים אחרים שלא מעורבים בפשע?" הוא חשב קצת ולבסוף אמר "יש משהו במה שאת אומרת, אבל אני הולך לשים עלייך 7 עיניים. אני אוסיף לומר שאם תשברי לאליאס את הלב אני נשבע שאני אהרוג אותך עם שתיי ידיי. הוא ספג פגיעה אחת אני לא אתן שיספוג עוד אחת." הוא אמר באיום.
"אליאס לא סיפר מה קרה עם האקסיות שלו, וזה לא משנה לי. אם הוא ירצה הוא יספר. אבל לא משנה מה קרה איתן זה לא יקרה איתי. ואני אומרת בשיא הכנות אין לי שום כוונה לפגוע באליאס, או לגנוב לו כסף. אני בעצמי לא הייתי בטוחה כשהסכמתי לזוגיות הזאת, כי כמו שאמרת 'מצב כלכלי לא משהו', לא אמור להיות לי זמן למערכת יחסים, אבל נתתי לזה צ'אנס ועכשיו אני מאושרת שהסכמתי לזה. אתה יכול לשים עליי מיליון עיניים, אתה תראה שהכסף לא מזיז לי." הוא שתק לדבריי, קם ויצא החוצה. אני מקווה שהבהרתי את עצמי. קמתי גם אני והמשכתי בעבודה.
כעבור חודש ושבועיים
אני ואליאס 4 חודשים ביחד ולא שמעתי עוד מאבא שלו. אני ותומאס אצל אליאס ואדם. הקטנים שיחקו ברחבי הבית ואני ואליאס שוכבים על המיטת קינג סייז שלו, מתקרבלים כשעל מסך הטלוויזיה סרט אקראי שודר. צפינו בשקט בסרט עד שאליאס דיבר, "תקשיבי, יש לי עוד כמה ימים מין נשף כזה של כל האנשים מהעולם התחתון. מהכנופיות הקטנות עד למשפחה החזקה ביותר. שזה אני." הוא הוסיף בשחצנות. "בקיצור הייתי רוצה שתתלווי אליי. אני אקנה לך שמלה נעליים וכל דבר אחר שתצטרכי, מה דעתך?" כולם יודעים כבר שאנחנו ביחד. "אני אשמח לבוא, אבל אם אני אשאר לבד?" שאלתי עם מעט חשש. "אין לך מה לדאוג לא יעשו לך כלום." הוא אמר בביטחון "איך אתה יודע?" "קודם כל כולם יודעים שאת שלי, אבל אני אסביר. האירוע הזה מתקיים פעם בשנה וכשהוא קורה כולם בהפסקת אש. זאת אומרת אפילו האויבים הכי גדולים לא תוקפים בנשף הזה." זה באמת אירוע גדול. "ואם מישהו כן תוקף?" שאלתי "אם מישהו תוקף מישהו- לא משנה מי זה, אם זה שומר או ראש משפחה- בזמן הנשף, כולם כולל כולם יוצאים נגד המשפחה שבגדה, (כשאני רושמת משפחה אני מתכוונת למשפחות הפשע, כמו של אליאס לדוגמה. ה.כ) והורגים אחד אחד. אם יש תינוקות או ילדים כמובן שמטפלים בהם כמו שצריך ושולחים אותם למשפחות מאמצות או משהו כזה. אבל אם אלה רק אנשים מסוימים שבגדו ולשאר לא היה חלק בזה והם לא ידעו מכלום, הורגים רק אותם. ככה שאת יכולה להיות רגועה, אף אחד לא יעז לפגוע במישהו בערב הזה. כולם חתמו על חוזה מסודר שבו כתובים החוקים של הערב הזה. אנחנו נשרוד יום אחד בלי להחזיק אקדח בידיים." זה חתיכת אירוע.
"אז את באה כן?" הוא שאל שוב, כנראה בשביל לוודא. "אני אבוא" עניתי לו והוא חייך.
YOU ARE READING
Once In A Lifetime Love
Romanceדניאל לחמני- בת 20, חיה עם עבר קשה, ביחד עם תומאס אחיה הקטן בן 6, יש לה חברה בשם לוטם היא היחידה שיודעת הכל על עברה של דניאל והן משתפות אחת את השניה בהכל. אליאס אזולאי- בן 22, עם עבר שמח ומאושר, כמובן גם לו יש חלק בעבר שהיה רוצה לשכוח. יש לו אח קטן...
