Once In A Lifetime Love

פרק 4: סתם עוד יום

נ.מ. דניאל

קמתי בבוקר מתה מעייפות מאתמול.
הערתי את תומאס ולקחתי אותו לביה"ס. עוד יומיים תהיה לו הסעה שתיקח אותו ותחזיר אותו, והתחנה 5 דקות הליכה מהבית שלנו.
וזה מעולה כי אני לא אוכל לקחת ולהחזיר אותו כל יום.

אחרי שתומאס נכנס לבית ספר, התקדמתי לתחנת אוטובוס ורכב צפר לי. החלון ירד וזה היה אליאס, כנראה לקח את אדם.
"היי, צריכה טראמפ?" "לא, זה בסדר, תודה."
"נוו יאללה עלי. אני מהיר יותר מאוטובוס, מבטיח." "אני בטוחה, אבל אני מעדיפה אוטובוס." "באמת, אוטובוס על BMW?"
"יודע מה? צודק" ונכנסתי.
אמרתי לו את הכתובת והוא היה קצת בשוק, כי זה איזור מוזנח ועני.

"אפשר לשאול משהו?" הוא שאל "כן" עניתי,
"איך זה שאתם גרים במקום כזה, אבל בכל זאת תומאס בבית ספר כזה? הוא די יקר."
"בוא רק נגיד ששמרתי לזה כסף מראש... אז נהנתם אתמול?" עניתי לו ומיהרתי להחליף נושא. "כן, נהננו" "מה חגגתם?"
"יום נישואים להורים שלי. 25 שנה."
הרגשתי מין צביטה בלב, הם חגגו יום נישואים. הלוואי גם אני יכולתי...
אבל כל מה שאמרתי זה "וואוו 25 שנה, מזל טוב." "תודה."

הגענו לבית שלי. "הלוואי יכולתי להמשיך לפטפט איתך, אבל יש לי עבודה." הוא אמר, "ועוד איזה עבודה יש לך... טוב תודה." הוא גיחך ואז אמר "בכיף, תבואי כל יום" וקרץ לי, יצאתי מהרכב, נכנסתי הביתה ושמתי לי שעון מעורר לעוד שעה. היום אני עובדת ב- FOX.

נ.מ. אליאס

אחרי שהורדתי את אדם, ראיתי אותה שוב. לקחתי אותה טראמפ ודיברנו קצת. כשהיא ענתה לשאלה שלי בקשר לבית ספר, היא ענתה בקצרה והעבירה נושא, אז הבנתי שהיא לא רוצה לדבר על זה והפסקתי. הורדתי אותה בבית שלה וחזרתי לאוטו.

נסעתי לאדיר ותכננו איך לתפוס את אחד האנשים שחייבים לי המון כסף, וכשאני אומר המון אני מתכוון לשני מיליון. בד"כ הייתי פשוט הולך אליו ולוקח ממנו, אבל הזין הזה מצליח לברוח, אז הייתי צריך לחשוב על דרך אחרת, ואדיר עזר לי. יום למחרת נתפוס אותו והוא יראה שאיתי לא מתעסקים.

התעוררתי בבוקר, (ומזל שאני לא צריך יותר לקחת את אדם ושיש את ההסעה הזאת.) התארגנתי והגעתי למקום המפגש שאדיר כבר שם. עברו השעות וסיימנו עם החרא הזה, הוא בהחלט למד לקח.
איתי. לא. מתעסקים.

נסעתי חזרה הביתה כשהשעה 00:00.
ובדרך ראיתי איזה שיכור מושך אישה. היא מוכרת לי. עצרתי את האוטו ויצאתי כשהאקדח שלי איתי, ליתר ביטחון.
ואז זיהיתי את האישה, זאת דניאל. ופתאום היא נתנה לו עם הברך שלה לביצים שלו, מה שגרם לי אוטומטית להתקפל, כשהידיים שלי על הביצים. רק לראות את זה, זה כואב. והיא המשיכה עם אגרוף לפרצוף שלו ולבסוף דחפה אותו לקיר. אני חושב ששמעתי משהו נשבר. היא הסתובבה להמשיך ללכת ואז ראתה אותי, עם האקדח. ראיתי שהיא קצת נבהלה, אז הכנסתי אותו מאחורי המכנסיים שלי. "מה אתה עושה פה?" "עברתי בסביבה וראיתי שהוא לקח אותך, אז חשבתי לעזור אבל הסתדרת לבד. ומה את עושה פה?" "סתם, עשיתי סיבוב אחרי שסיימתי לעבוד ואז הטמבל הזה לקח אותי, ומפה אתה יודע לבד."
"מי לימד אותך להגן על עצמך ככה?"
גופה התקשח לרגע, לא הייתי צריך לשאול את זה? "אח שלי" היא ענתה אחרי כמה נשימות קטנות. "אוקיי... יאללה בואי." "מה? לאן?" "את חושבת שאני אעזוב אותך פה ואמשיך לבד?" "ממש ג'נטלמן" היא ענתה בסוג של הומור ציני. "כן, כזה אני" החזרתי לה.

נכנסנו לאוטו והתחלתי בנסיעה, הייתה שתיקה די מוזרה עד שהיא הפרה אותה.
"תודה שאתה לא שואל יותר מידי."
"אני רואה שאת לא רוצה לדבר על מה שזה לא יהיה, אני לא אחפור, וגם את בטח לא תעני גם אם אני אשאל." "נכון, אבל אתה בכל זאת אליאס אזולאי, בטח יש לך שיטות להוציא תשובות מאנשים." "צודקת, אבל לא נראה לי שאני אשתמש בזה עלייך"
"למה? כי אני אישה?" "גם וגם כי אני לרוב לא פוגע באנשים שלא עשו לי כלום" "אהה" זה מה שהיא אמרה, וככה סיימנו את השיחה. הגענו לבית שלה, "תודה שהחזרת אותי, לילה טוב." "לילה טוב."
היא יצאה ואני נסעתי חזרה לבית שלי...

פרק חמישי כבר בדרך...😊