"אין בי כוח לך לסלוח-" הקריוקי מהדהד באוזניי שאביאל התחיל לשיר את הפזמון בטון גבוהה ובסלסולים שלא התאימו לשיר "לוותר ל-" אני קמה מהחצר נכנסת לביתו של ניצן בלי כוח לראות את הפרצוף שלו. אנחנו בריב כבר ארבעה ימים , לא ראיתי את אביר כבר ארבעה ימים. הוא פשוט לקח את אביר ואמר שהוא נוסע ויש לי שבוע להתאפס על עצמי , במשך שש שנים גידלתי את אביר להיות מה שהוא היום ילד רגיש וערכי שמתחשב ועוזר ואני לא צריכה איזה שק אשכים עם עיניים שיגיד לי שאני אמא גרועה.
כאשר רגלי הימנית נחתה בסלון ביתו של ניצן הלב שלי הפסיק לפעום לרגע אך חזר לעבודתו בקצב מהיר יותר כאילו הוא מכונית מירוץ במסלול
"עוד פעם את אין לי זין לזיוני שכל" אליעוז ממלמל ואני מגלגלת את עיניי "לא זכור לי ששאלתי למה יש לך כוח , חוץ מזה מה אתה עושה כאן לא זכור לי שאתה וניצן מכירים" אני מצמצת את עיניי בזעף
"אח שלי!!!" ניצן נותן לו לחיצת יד גברית שגורמת לאביעוז לחייך חיוך מתנשא לעברי ולהתקדם לעבר הישיבה בחצר ביתו של ניצן.
"מאיפה אתה מכיר אותו" אני לוחשת לניצן והוא מסתובב לעברי לאחר ששיחרר את עשו הנרגילה מפיו "את מי קטנה?" הוא שואל לא מבין ואני מצביעה עם ראשי על גוש השרירים שישב על הספות ולידו כמה זונות שניסו את מזלן "אה אליעוז , אביאל" ניצן מסכם לי בקצרה ממשיך לדבר עם חבריו ואני ממשיכה לצפות בעוד אחץ מנסה את מזלה לסיים את הערב הזה במיטה של אליעוז אברהם.
"שרמוטה!" צעקה נשמעת ואני נאנחת ממשיכה ללכת "נו מה את לא שומעת שקוראים לך" זרועו תפסה את מפרק כף ידי מסובבת אותי אליו באגרסיביות "לא זכור לי שקוראים לי שרמוטה" אני מגלגלת את עיניי והוא מכאיב למפרקי אך מרפה לאחר כמה שניות "טוב פרינססה מה שתגידי. זורם לך לאיזה בר עכשיו?" אני מסתכלת עליו כמו על חייזר והוא מחכה לתשובה מתעצבן מעט , אביר עדיין אצל אביאל שבטח דאג שאמא שלו תשמור שלא אתקרב אליו בשבוע הזה ואין לי עוד מה לעשות אז אני מהנהנת לעברו קצרות ואנחנו מתחילים ללכת לכיוון הנגדי "קחי פרינססה" הוא מושיט לעברי קסדה אדומה "אל תדאגי זה מחוטא" הוא אומר בזלזול ואני מנסה להבין למה הסכמתי להיות לילה שלם עם היצור הזה בבר מלא שיכורים חרמנים.
"אליעוז!!!!!" אני צועקת בצחוק שיכור נופלת על רגליו "כאאאאף ל--י" המילים נבלעות לי ופרצופו נראה צוחק שהוא מרים אותי חזרה למעידה אך במהרה אני נופלת רק שפניי קרובות יותר לאזור האסור , במהרה אני בורחת החוצה וכל תכולת קיבתי פורצת החוצה מביטני "תוציאי הכל מסטולה" אליעוז נשמע מגחך ואני רק מחבקת את ביטני בכאב , הוא פושט את גקט העור שלו מוריד את חולצתי ושם עליי את הגקט בזמן שרוכס אותו עליי עד הצוואר אני מרשה לעצמי לבהות בפניו שנראו מרוכזות באזור הריצרץ או יותר נכון על מה שיש מאחוריו "טוב בואי נלך הביתה" הוא מודיע נעמד ומושכך אותי לעמידה לצידו
"אחי תזמין מונית ובוא קח תאופנוע" אליעוז מדבר לטלפון ואני חושבת על למה הוא עשה שני אליקסים אחד ליד השני בנתיים
המונית מגיעה וממנה יוצא אדם שאני לא מכירה לוחץ את ידו של אביאל , לא זה לא אביאל אה נכון אליעוז לוקח את המפתח לאופנוע ומתרחק מאיתנו במהרה בזמן שאנחנו עולים על המונית.
***
אני מנסה לחבר את הסיטואציות לכך שאני ערומה עם חולצה של גבר בחדר לא מוכר , בראשי עולים אליעוז הברמן ועוד מישהו עם מפתחות על פיקאצו ביד , אני אהמר על האפשרות השלישית , אני קמה מהמיטה וכאב הראש שתוקף אותי במהירות גורם לי לחזור במהרה למצב שהייתי בו קודם לכן "תחזרי לשכב פרינססה , אתמול פתחתי אותך חזק מדיי שהתחלת לבכטת , את צריכה לנוח" אליעוז מתמקם על משקוף הדלת בחיוך מזדיין שאומר , ניצחתי אותך.
