אוף בחיים לא לקח לכן כלכך הרבה זמן להגיע למטרות אולי לא ראו שהפרק עלה או משהו בקיצור וויתרתי אין מטרות יותר יעלו פרקים שיהיה לי זמן
++++
״נו תדבר״ התחלתי להתעצבן אנחנו יושבים כבר עשר דקות על הספה של עידו והוא רק שותק ״טוב לא יודע מאיפה להתחיל״ הוא ממלמל ״ואי עידו דבר כבר״ אני מעיפה כאפה לעורף שלו שגורמת לו להסתכל עליי במבט מזהיר ״הכרתי את אליעוז בכיתה יא , היינו חברים טובים הייתי אצלו כל הזמן שאמרתי שאני הולך לעבוד הוא היה מביא לי כסף שיכסה את הסיפור כיסוי שלי , אחרי שנה ומשהו של חברות כמו אחים הוא הציע לי לבוא איתו לעבודה קטנה לא הבנתי על מה מדובר אבל סכמתי הכל בשביל אח שלי , העבודה הקטנה הייתה לשדוד סלון כלות״ בלעתי את רוקי אך עוד לא מגיבה לדבריו ״לא הסכמתי ישבנו ברכב עד שהוא פתח את הקלף שאני בוגד בנועה ואמר שהוא יספר אם לא אעזור לו בדברים האלה״ הרמתי גבה מעוצבנת ״מה זאת אומרת בגדת בנועה? בגלל זה נפרדתם? אתה מטומטם או מה?״ שאלתי והוא גיחך ללא הומור ״הייתי טיפש רציתי להתנסות ולאהוב ביחד עזבי את זה בסוף הסכמתי לעזור לו עם הגניבות , בהתחלה זה היה סלון כלום אחרכך אולמות אירועים מאפיות חנויות בגדים ובפריצה האחרונה נתפסנו , במקום להישאר ברחתי כמו פחדן השארתי את אליעוז לבד עם המשטרה הוא נכנס לכלא כי היה לו כבר 18 כמה חודשים לפני הפריצה והוא נשפט כבוגר , לא שמעתי ממנו עד לפני שבוע שהוא הודיע לנו שהשתחרר אחרי 9 שנים שלא ראיתי אותו , שנפגשנו אביאל היה לידו והבנתי שהם קשורים לא יודע אם זה אותו הדבר כמו שאנחנו היינו קשורים וזהו״ עידו חתם את הנושא מעביר לי כוס קולה ״ולמה לי להתרחק ממנו״ שאלתי ״כי ככה אמרתי״.
הגשם התחיל לרדת על ראשי ושמתי את הכובע בחוסר רצון שהתחלתי בהליכה הביתה ״קונדום מהלך!״ צעקה נשמעה מאחוריי והתעלמתי עד שזוג ידיים חיבקו אותי מאחור ״ניצה!״ קפצתי עליו בחיבוק נתלת עליו שהוא צוחק
״אז איך את?״ השאלה של ניצן גורמת לי להאנח שאני בוהה בלב שמצוייר על כוס הקפה שלי ״בסדר״ סוגרת את השאלה מבלי לדבר עוד ״את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל״ יודעת , לא רוצה.
״הכל בסדר ניצן אני צריכה ללכת לקחת את אביר״ אני קמה מניחה 20 שקלים על השולחן לוגמת מהקפה ויוצאת מן בית הקפה הקטן
״מה עם טיפ למלצרים שלי״ קול עמוק נשמע מאחוריי גורם לרגליי לקפוא במקום ״הלב לא היה מספיק מושקע בשבילך?״ אני מסתובבת לכיוון הקול ״אני מחכה״ ידו מושטת קדימה ואני מגחכת בזלזול שמה עשרה שקלים בידו ״ביי בן זונה״ יוצאת מדלתות המקום
מפרק ידי נתפס על ידי ידו וצמרמורת עוברת בגופי ״אל תדברי על אמא שלי יותר , בחיים״ הוא אומר בקול מאופק ואני מגלגלת את עיניי ״ביי אליעוז בן של זונה״ האחיזה מתחזקת לרגע אך משתחררת מדיי לאחר מכן ״את חתיכת שרמוטה מעצבנת״ הוא מסנן נכנס חזרה לבית קפה.
״איפה היית״ אביאל שואל שאביר הבוכה בידיו ״למה הוא בוכה?״ אני שואלת בדאגה זורקת את חפציי על הרצפה ואביאל מצחקק בזלזול מובהק ״כאילו שאכפת לך״ הוא יורק עולה במדרגות גורם לי להאנח ביאוש
״אני רוצה את אמא!״ צרחה נשמעת ואני רצה במדרגות פותחת את חדרו של אביר אך הילד הקטן ישן מחובק עם הכדור שלו.
אני ממשיכה לחדר שלי ושל אביאל ״מה עובר עלייך אבישג?״ השאלה של אביאל לא מפתיעה אותי , אני מודעת לכך שעוברת עליי משאית.
״אני מצטערת״ אני מנשקת את גבו ״מה זה עוזר למי אכפת ממני אכפת מהבן שלנו כוסראבק אבישג הוא בכה יותר משעה וצרח שהוא רוצה אותך!״ אביאל זורק עליי את הטלפון שלו ואני מבינה שמשם הגיע הצרחה ״תחזרי לתפקד כמו אמא אבישג כי אם לא הבן שלך כבר לא יהיה״ הדלת נטרקת בחוזקה ודמעות נופלות מעיניי לאט לאט.
+++
פרקים חסרי פואנטה היא תגיע בקרוב
